בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות, נשמע עובד ערבי במפעל גלידות מתאר כיצד הוא וחבריו מזהמים בכוונה את המוצר המיועד ללקוחות יהודים.
במהלך השיחה נשאל העובד היכן הוא נמצא והשיב, "אני בעבודה, אני עובד במפעל גלידות". כשנשאל האם הוא עצמו אוכל מהמוצר שעל פס הייצור, השיב כי העבודה מגעילה אותו והוא נגעל מלאכול גלידה בזמן שהוא במפעל. "אני עובד בגלידה ישראלית, לא ערבית. הישראלית יותר טעימה, אבל כשאתה עובד בקו ייצור אתה נגעל".
המראיין תהה האם הגלידה נקייה, והעובד השיב, "נקייה, אבל אנחנו מלכלכים אותה". לדבריו, אין מדובר במקרה חריג, אלא בתופעה מתמשכת, "באמת תמיד".
העובד הרחיב ותיאר את תהליך העבודה. לדבריו, הגלידה יוצאת במרקם נוזלי בשלב ראשון, ולאחר מכן נערכת בדיקה. בשלב זה, כך טען, "אנחנו יושבים ומביטים ואז מתחילים לדחוף אצבעות". לשאלת המראיין אם מדובר רק באצבעות או גם באיברים אחרים, ענה, "נראה לך שאני אשים רגליים שלי בגלידה?". עם זאת, אישר כי הם "דוחפים אצבעות, יורקים".
כאשר נשאל אם הוא מלכלך את אצבעו טרם דחיפתה למוצר, ענה "לחראם", ובכך רמז שאין לו בעיה מוסרית עם המעשה. עוד הוסיף, "כך אנחנו מאכילים אותם גלידה, וטעים להם בסוף. הם לא יודעים שזה בגלל היריקות שלנו ודחיפת האצבעות".
המראיין הציף בפניו אפשרות שילד קטן יאכל מהמוצר, אך העובד הגיב בביטול: "אז מה? הוא יאכל את היריקות שלי. אז שיאכל. למה חראם? זה בסדר מבחינתי". לשאלת המראיין האם אין בכך בעיה מוסרית, הסביר, "תגיד, כשהאויב שלך ככה אתה קורא לזה חראם?".
בהמשך נשאל מה יקרה אם ילד ערבי יאכל מן הגלידה, והשיב, "ערבים לא אוכלים מהגלידה הזאת, כאילו הגלידה לא משווקת לערבים בכלל". כשהמראיין שאל האם הם מוכרים אותה רק ליהודים, השיב בחיוב. עוד הוסיף כי גם אם ערבי יאכל מהמוצר, "זו יריקה של ערבי מאחיו, מוסלמי".