פנייה חריגה הגיעה לאחרונה למשרד היועצת המשפטית לממשלה, כאשר אזרח מבני ברק קרא להחלת אמצעי ענישה על בני המיעוט הערבי בגיל הצבאי.
הדרישה כללה הפסקת תמיכה כספית בלימודים אקדמיים וביטול הכרה בתארים הנרכשים מחו"ל במהלך שנות הגיוס.
מאחורי הפנייה ליועמ"שית גלי בהרב מיארה עמדה טענה לאי-שוויון. לדברי הפונה, המדינה נוהגת בכפילות סטנדרטים כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצה"ל.
לדבריו, בעוד שלצעירים חרדים החמקנים משירות צבאי מוטלות מגבלות מסוימות, האוכלוסייה הערבית זוכה ליחס מקל יותר למרות שאף היא אינה מתגייסת.
המענה הרשמי הגיע מעו"ד הדיל יונס מטעם היועמ"שית שהדגישה פער יסודי בין המצבים. "לפי המצב המשפטי הקיים, בני האוכלוסייה הערבית אינם נקראים לשירות ביטחון; מכאן שקיים שוני רלוונטי בין בני קבוצה זו לבין בני החברה החרדית, אשר נקראים לשירות ביטחון. ממילא, לא ברורה הדרישה להטיל סנקציות על מי שלא נקראו לשירות ולא הפרו חובה".
לדבריה, ההבחנה נעוצה בהגדרות חוקיות ברורות: צעירים חרדים כפופים לחוק הגיוס החובה ונחשבים כמתחמקים אם לא מתייצבים לשירות, בעוד שאזרחים ערבים אינם מחויבים בגיוס מעיקרא ולכן לא הפרו התחייבות כלשהי.