היום, ג' באלול, מציינים מלאת תשעים שנה לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
לרגל היארצייט, פרסם הפודקאסט "פתחו שערים" שיוצא מטעם כתב העת "שערים", פרק מיוחד החושף את הקשר המרתק והעמוק שהתקיים בין הראי"ה קוק לבין הרב ישעיהו שפירא זצ"ל, המכונה "האדמו"ר החלוץ", אחד ממנהיגי הציונות הדתית הבולטים בתחילת המאה הקודמת.
בפרק המיוחד התראיין הרב מיכה קליין, ר"מ בישיבת שפע שחקר בשנים האחרונות את דמותו של האדמו"ר החלוץ והוציא לאחרונה את הספר "מבשר ישועה - כתבי האדמו"ר החלוץ", המכנס את כל כתביו של הרב שפירא במהדורה מדעית מקיפה.
המטרה המרכזית של הפרק היא להדגיש את הצדדים החסידיים ברב קוק - היבט שלעתים מוסתר מן העין בתיאורים המוכרים, אך יש לו משמעות רבה עד ימינו אנו, בהבנת מערכות היחסים של אנשי תורה שבחרו להשתתף ולתמוך ברעיון הציוני, מתוך דרכה של תורה.
הקשר בין שני הגדולים החל כאשר הרב ישעיהו שפירא, שנולד למשפחה חסידית מכובדת בפולין, ביקר לראשונה בארץ ישראל בשנת 1914, בהיותו אברך צעיר בן 23, מטופל במשפחה צעירה. חוץ מאשתו, אף אחד לא ידע על נסיעתו לארץ ישראל, מחשש שידאגו לו וימנעו ממנו את הנסיעה.
הרב ישעיהו שפירא היה אחיו של האדמו"ר קלונימוס קלמיש מפיאסצנה, בעל ה"אש קודש", שנרצח בשואה. למרות שציפו ממנו להיות אדמו"ר בפולין, בחר לעלות לארץ ישראל. במהלך אותו ביקור ראשון פגש את הרב קוק והושפע עמוקות מאישיותו ומגישתו הרוחנית המיוחדת.
הכינוי "האדמו"ר החלוץ" דבק בו למעשה רק לאחר מותו - בחייו הוא בחר לוותר על האדמורו"ת ולהיות תלמיד נאמן של הרב קוק, שבו ראה את רבו המובהק.
הקשר בין השניים לא הסתפק בהשפעה רוחנית חד-פעמית, אלא הפך לשותפות עמוקה ומתמשכת שנמשכה יותר מעשר שנים. הרב קוק לא רק החשיב מאוד את דעתו של הרב שפירא, אלא שלח אותו לשליחויות רבות ונשען על יכולותיו הייחודיות. שפירא, מצדו, הלך בצילו של הרב קוק לאורך כל חייו, כשהוא רואה בו את רבו המובהק ומקבל הדרכתו בכל צעד.
שני הרבנים פעלו יחד בתחומים מגוונים: קידום פעילותו של הפועל המזרחי, יצירת קשרים עם ההסתדרות הציונית, ומעל לכל - נסיונות העלאה לארץ של יהדות חרדית מאירופה.
האדמו"ר החלוץ, שזכה לכינויו בזכות גישתו החדשנית ששילבה חסידות ומסורת עם ציונות מעשית, היה פעיל בהקמת קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. בעידודו הוקמו שלוש קבוצות כאלה בפולין, שתיים מהן הקימו לימים את כפר חסידים ואת קריית אתא.
אחד הפירות הבולטים של הקשר בין השניים היה הספר "ארץ חפץ", שהאדמו"ר החלוץ ליקט וערך בשנת 1930. הספר כולל אמרות על ארץ ישראל ובנינה מתוך כתבי הראי"ה קוק, והיה לאחד הספרים החשובים בהנחלת תורת הרב קוק לדור הבא. חשוב להדגיש שהוא אחד התלמידים היחידים של הרב קוק שהוציא ספר מכתביו בחייו של הרב קוק.
הרב מיכה קליין, שחקר את הכתבים של האדמו"ר החלוץ, מצביע על כך שהקשר בין השניים חושף איך רבים מהרעיונות של הרב קוק שקשורים לארץ ישראל ולאחדות ישראל נמצאים גם במקורות החסידיים. "זה מראה שההתעוררות החסידית שאנו רואים בציבור הדתי לאומי בשנים האחרונות היא לא משהו חדש ותלוש, אלא חזרה לשורשים של הציונות הדתית שינקה לא מעט מעולם החסידות", מסביר קליין.
הפרק חושף כיצד הציונות הדתית בראשיתה לא הייתה מנותקת מהמסורת החסידית, כפי שלעתים נוטים לחשוב כיום. האדמו"ר החלוץ היווה גשר חי בין העולמות - מצד אחד צאצא למשפחת אדמו"רים מובהקת, ומצד שני חלוץ ציוני שעבד בסלילת דרכים, ייסד את הפועל המזרחי, ואף ניהל את בנק זרובבל במשך עשור.
הפרק החדש מתחבר לרעיון הכללי של כתב העת והפודקאסט שיוצאים תחת הפרויקט "שערים". הפרויקט פועל לפיתוח תורה ארצישראלית שמכניסה את הקדוש ברוך הוא לכל מרחבי החיים, ומחפשת התחדשות בעבודת ה' גם דרך עולמות של עשייה שנמצאים מחוץ לבית המדרש.
בעידן שבו רבים בציבור הדתי לאומי מחפשים עומק רוחני וקשר אותנטי למסורת, הפרק על הקשר בין הרב קוק לאדמו"ר החלוץ מזכיר שהחזרה לשורשים החסידיים איננה זרה לעולמה של הציונות הדתית. להיפך - היא חלק אינהרנטי מהזהות ההיסטורית והרוחנית של התנועה.