הגם שזה אולי נשמע מטורף דווקא בעיתוי הזה, אך זה הזמן להכריז על חנינה כללית, מוגבלת בזמן ועם נבוט בסוף, לכל הערבים שמחזיקים בכלי נשק לא חוקיים באיו"ש. לפני שאתם קופצים, תשמעו את הרעיון במלואו.
על פי ההערכה של גורמי הביטחון, יש באיו"ש מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים. חלק קטן מכלי הנשק האלה משמשים, כבר היום, לרצח יהודים. אך ביום מן הימים, ככל הנראה לא בעתיד הרחוק, ייוצאו הרבה מאוד מכלי הנשק הנוספים ממקומות המסתור שלהם, והאוחזים בהם ינסו לשכפל, על סטרואידים, את טבח השבעה באוקטובר.
על פי הדין באיו"ש, החזקת נשק ללא היתר היא עבירה חמורה ביותר. לפי סעיף 230(2) לצו בדבר הוראות ביטחון (הקודקס הפלילי באיו"ש) כל מי שמחזיק כלי נשק ללא תעודת היתר ממפקד צבאי, דינו מאסר עולם.
למרות העונש החמור שקבע המחוקק להחזקת כלי נשק שלא כדין, בפועל, באיו"ש אין הרתעה. הגם שהסיבות לכך הם רבות, יש שתי סיבות בולטות.
ראשית, על אף הידיעה שיש כמות עצומה של כלי נשק בלתי חוקיים באיו"ש, כוחות צה"ל אינם שמים דגש חזק דיו, על איסוף כלי הנשק. היקף הייצור והיקף ההברחות עולים, ברוב השנים על היקף האיסוף. כך, נוצרה תחושה חסינות והעדר השכלות מעצם החזקת כלי הנשק.
שנית, בניגוד מוחלט לעונש המחמיר שנקבע בדין, בפועל העונשים שמוטלים על ידי השופטים בתי המשפט הצבאיים על מי שמורשע בעבירה זו הינם בגדר בדיחה גרועה. לרוב, מי שמורשע בעבירה של החזקת כלי נשק ללא היתר נידון לעונש מאסר שאינו עולה על שנתיים. בכלא, רשות הטרור הפלסטינית מתגמלת את המחבלים, וכך יוצא המחבל נשכר.
כדי לנסות לצמצם את כמות כלי הנשק הבלתי חוקיים, ולהקדים תרופה למכה, מוצע להכריז על מבצע - שיכול להיקרא "מבצע הגזר והמקל" - בעל שני שלבים.
בשלב הראשון, תודיעה מדינת ישראל, באמצעות צו (חקיקה) של המפקד הצבאי באיו"ש, על תקופת חנינה, בת חודש ימים, למשל. בתקופה זאת, כל מי שמחזיק בכלי נשק ללא היתר יוכל למסור אותו לידי רשויות הביטחון הישראליות מבלי להיעצר ומבלי לעמוד לדין על עצם החזקת כלי הנשק. הנה לכם ה"גזר."
בשלב השני, כל מי שאינו מנצל את תקופת ה"גזר," ויימצא מחזיק בנשק ללא היתר ייעצר ויועמד לדין. אך הפעם, העבריין לא יהיה צפוי לעונש שהינו בבחינת לעג לרש, אלא ייקבע, באותו צו שמכריז על החנינה הכללית, שכל מי שיורשע בהחזקת כלי נשק (ובכלל זה כל חלק ממנו) שלא כדין לאחר תום תקופת החנינה יידון לעונש מאסר חובה - ללא שיקול דעת - בן עשרים שנים. הנה לכם ה"מקל."
אומנם נכון, שכבר היום, וללא תקופת החנינה, ניתן לפעול לשינוי החקיקה ולקבוע עונשי מינימום לעבירה זו. אבל הואיל ויהיה מדובר בשינוי דרסתי, ספק אם מישהו יזום שינוי כזה, וספק עוד רב יותר אם יוזמה כזאת תתקדם ויזכה לאישור של גורמי המשפט. לעומת זאת, קביעת תקופה החנינה, עשויה להמתיק מאוד את הגלולה ולתת מענה למרבית המתנגדים.
לכן בפנינו שתי ברירות. להמשיך את המדיניות הנוהגת היום ולהסתכן בתוצאות הרות גורל, או לאמץ גישה חדשה שמצד אחד נותנת הזדמנות לעבריינים, אבל מהצד השני, מענישה, באופן חמור ביותר, את מי שאיננו מנצל את ההזדמנות שניתנה.
סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש הוא מנהל היוזמה לאחריות ורפורמה ברשות הפלסטינית במכרז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. הוא שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית, ובתפקידו האחרון כיהן כפרקליט איו"ש.