אתמול קיבלתי את הקישור למקום המדויק בחאן יונס שבו קרתה הנפילה. המקום בו הסתער יהונתן ושם הוא נורה. שם נשם את נשימתו האחרונה. שם נפל גופו והיה לאדמה.
והסתכלתי על התמונה במפה. והגדלתי אותה עד שהטשטשה. ואולי היו אלו הדמעות שעירפלו את הראייה. ולו הייתי יכול, הייתי רץ למקום, ומנסה לחפש בין השברים פיסות חיים. אולי את הציצית שנגזרה מגופו בעת שטיפלו בו ידיים רחומות ואולי את ספר התהילים שהיה בכיסו בוודאות.
וביום בו נוכל לחיות במקום בו המוות גדע לא אציב שם מצבה דוממה. לא אבנה שם אנדרטה קרה. במקום זה אטע שם שדרה של עצים, עטופה בפרחים שמחים. או מוטב - מבנה של גן ילדים. כי אפשר לראות בנקודה את המקום בו נהרג ונגדע, ואפשר לראות בה את המקום בו בחר להסתער בגבורה.
והמקום ינחם.
(ואנא מכם, חיילי צה"ל המוצבים בחאן יונס, אם אתם עוברים במקום ממילא תוך כדי משימה, ורק אם בוודאות גמורה אין שום סיכון ויש קצת זמן חפשו במקום את הציצית הגזורה, אולי היא שם בין ההריסות קבורה וצלמו לנו תמונה אחת או יותר והביאו אלינו חופן מאדמת המקום שנוכל לשתול בה חיים).