מנחם רהט
מנחם רהטצילום: באדיבות המצולם

1. פעם זה ממש לא היה כך. ישיבת פוניבז' שנחנכה במרומי 'גבעת הישיבה' בבני ברק ביוני 1953, לפני 72 שנה, הזמינה לטקס החגיגי את בכירי המדינה, ובהם רבים משרי הממשלה.

כולם נתקבלו בחמימות ובכבוד מלכים ע"י ראש הישיבה ומייסדה הרב יוסף כהנמן זצ"ל, שהתייחס אליהם במאור הפנים השמור לתלמידי חכמים שמראה פניהם כפני מלאך ה' צבא-ות.

כל שועי המדינה הגיעו אז לחנוכת פוניבז': נשיא המדינה יצחק בן-צבי שבא בלוויית עם רעייתו רחל ינאית, ושוחח ביחידות עם ראש הישיבה; הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; שרי המפד"ל משה שפירא ויצחק בורג (כיום הם יכונו בישיבה בבוז - מיזרוח'ניקים, אבל אז זכו לכבוד מלכים בגין התגייסותם עד כלות להשגת מימון ממלכתי לעולם הישיבות כולו, כולל הכי חרדיות, ללא הבדלי השקפה); אדמו"רים ידועים, ואפילו - שומו שמים! - שופטים ואישי ציבור, וביניהם שופט ביהמ"ש העליון ד"ר יצחק קיסטר (יהודי שומר מצוות חובש כיפה שחורה, אבל מיזרוח'ניק למחצה, לשליש ולרביע), שנתכבד - שוב שומו שמים! - בהנחיית (!!!) הטקס; וגם פוליטיקאים מכל קצווי הקשת, כמו אברהם הרצפלד, מאבות ההתיישבות וממייסדי מפלגת השמאל 'אחדות העבודה'. כולם באו לשמוח בשמחת הישיבה שחידשה את ימיה כקדם (לאחר חורבנה בשואה בפוניבז').

כדי לבטא את רגשות אחדות עם ישראל, ציווה הרב כהנמן להניף על גג הישיבה את נס נשיא המדינה ודגל המדינה. מאז אגב התקבע הנוהג שיזם הרב כהנמן, להניף מידי יום העצמאות, עד עצם היום הזה, בראש בניין הישיבה, את דגל הלאום, למורת רוחם של קנאי הישיבה.

2. ישיבת הדגל של בני ברק, פוניבז', היתה בשנותיה הראשונות, בהשראת הרב כהנמן, סמל למתינות, לאהבת ישראל, לאחדות ישראל, לאזרחות טובה.

בדרכו המתונה, מבחינת היחס לחברה הישראלית, הלך גם מי שהיה שותפו להובלת הישיבה הרב מנחם מן שך זצ"ל, שקיבל את ההנהגה לידיו מאז פטירת הרב כהנמן. הרב שך הוא שהורה להמשיך בהנפת דגל המדינה בראש התורן שעל גג הישיבה בימי העצמאות; והוא זה שפסק במפתיע לפני ארבעים שנה, כי בחורים בני ברקים שהשתמטו משירות בצבא בטענת 'תורתם אומנותם' מבלי שבאמת עסקו בתורה והעדיפו להתבטל על הברזלים או אפילו לצאת לעבודה, הם הם שמסכנים עולם התורה כולו ולכן חל עליהם דין רודף עולם התורה.

במונחים ישיבתיים נטו, מהווה הגדרת אדם כמי שנושא על גבו אות קין ושמו דין רודף, הפיכתו ל'מת מהלך' לכאורה. וזאת מפני שמדובר באיום חמור ביותר המאיים על החברה כולה ודינו מוות. אך המשמעות האמיתית של אמירה זו היתה ועודנה - שכל המנצל לרעה את הפטור שהעניק צה"ל לבחורי הישיבות, חייב להתגייס. מזל שהרב שך לא הכיר חלק מרבני זמננו שפוסקים את ההיפך הגמור: גם מי שאינו לומד והוא 'סתם בטלון' לא יתגייס. רוח פוניבז' היתה אז אחרת: או שתלמד או שתתגייס. אין מצב של לא ללמוד ולא להתגייס. אופציה זו הופכת אותך ל'רויידף', רחמנא ליצלן

3. אבל ברבות הימים גם פוניבז', שהכשירה אגב לא מעט רבנים צבאיים בשלהי המאה הקודמת, השתנתה. הרבנים כהנמן ושך כבר אינם, ועימם נעלמה המורשת. הישיבה נקלעה לסכסוכי הנהגה חריפים ולמלחמות יהודים בזויות - 'שונאים' מול 'מחבלים' והטחת גביעי לבן וסטנדרים בין המחנות.

וגם ראשי הישיבה השתנו. הנה למשל דברים שאמר רק באחרונה אחד מראשיה, הרב ברמן, נגד כלל הציבור הישראלי שאותם הישווה ל'בהמות על שתיים' וכנגד "אנשים שיש להם כיפה על הראש, אבל הם עמי הארץ".

והרב ברמן אינו היחיד. הרב יגאל רוזן, מגידולי פוניבז', היה אף תוקפני ממנו, כשחירף וניאץ גם הוא את כלל ישראל עד כדי השוואתו לנאצים הארורים (עפ"ל): "כמו בשואה, הם חשודים שהם יכולים להמית אותנו בתאי הגזים. גם האח מרעננה. הם חשודים על זה".

האנשים האלה, הרואים בכלל ישראל בהמות על שתיים או נאצים - הם הם שמחנכים, ירחם ה', את הדור החרדי הבא.

4. ואלה דבריו של המחנך הפוניבז'אי הרב ברמן לשאלה איך צריך להגיב לטענות הציבור הרחב על השתמטות הבחורים משירות להצלת ישראל מיד צר: "בשם מה הם באים? אם הם באים והם לא מאמינים בקדוש ברוך הוא, והם לא מאמינים בתורה, אנשים שיגיע עוד מעט ראש השנה, והם בכלל לא ידעו שבאותו יום הקדוש ברוך הוא גוזר על העולם, אנשים שהולכים עיוורים בעולם... בורים וטיפשים לגמרי. צריך להתפלל עליהם, שיתנו להם שכל... אז זה אנשים שהם באמת עמי הארץ, הם באמת טיפשים, פשוט צריך לרחם עליהם, הם לא יודעים מה קורה פה בעולם, הם לא מבינים מה שהם רואים".

ועל המגזר הציוני דתי, שבניו מחרפים נפשם לא רק להגנת המדינה ויושביה אלא אף עליו ועל תלמידיו, אמר הרב ברמן, ללא שמץ של מידת הכרת הטוב: "נשארה כת נוספת של אנשים שיש להם כיפה על הראש, אבל הם עמי הארץ והם קודם כול נגועים, מסכנים - במה שכתוב, שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים, כתוב בחז"ל, רבי עקיבא אומר אנשכנו כחמור".

החרה החזיק אחריו הרב יגאל רוזן, בוגר פוניבז', שמוצאו דווקא ממשפחה דתית לאומית מיוחסת (אביו דב רוזן נ"ע היה מבכירי ההוגים במפד"ל ואחיו הרב ישראל רוזן זצ"ל היה ממייסדי מכון צומת), ופיזר מול תלמידיו גידופי שחץ הלקוחים מעולמן של המפלצות הנאציות (עפ"ל).

5. מה מקור דברי הנאצה הנוראים הללו ברוח אני ואפסי עוד, שרחוקים מאוד ממורשת הרבנים כהנמן ושך?

נראה שהתשובה טמונה בפחדים - כן, הם מפחדים - שעוברים עליהם, ועל דומיהם, לנוכח הגל ההולך ומתפשט בישיבות, כולל היוקרתיות ביותר, של התגייסות ישירה לצה"ל, או למסגרות מגוונות אחרות, כמו ישיבות ההסדר החרדיות ההולכות ומתרבות כפטריות אחרי הגשם, להכשרת הבחורים לשירות משמעותי בצה"ל. החומה נסדקת. מלחמת החפירות מאיימת. שוב מוכח למורת רוחם שאפשר לשרת ולהישאר עם אורח החיים החרדי.

וכך מידי שבוע מסיימים עוד ועוד ישיב'ניקים לשעבר, המגדירים עצמם חרדים-על-מלא, את מסלול ההסדר בישיבות ההסדר החרדיות ומתגייסים לשירות. השבוע למשל עלו על מדים בוגרי ישיבת ההסדר החרדית 'ברקאי', כדי להתחיל ולשרת בחיל האוויר ובאגף התקשוב, ולהימצא בחזית העשיה של חיל האוויר, ושל עולם התקשורת והטכנולוגיה הצה"ליים.

הזרמים התת קרקעיים הללו, הם שמחוללים את גלי הצונאמי המילולי, כנגד שוחרי מצוות הצלת ישראל מיד צר.