הנה כמה מוסכמות יסוד דמוקרטיות, כאלו שנשכחו כאן בלהט הדיונים העקומים למחצה בתקשורת שלנו על הפגנות קפלן ומחאות אחרות: האחת, חופש התנועה היא זכות יסוד דמוקרטית, מהזכויות הראשונות והחשובות במעלה.
השנייה, תפקידה של משטרה, תפקידה היסודי והחשוב ביותר, הוא שמירת זכויות היסוד האזרחיות באמצעות הפעלת כוח. כן, בדיוק זה, בידי המשטרה מצויה האוטונומיה על הפעלת כוח אלים. זה הרעיון העומד בבסיס קיומה, גם אם זה לא מצלצל טוב כל כך.
פרט נוסף שחשוב לדעת: בניגוד להזיותיה המוזרות של היועצת המשפטית לממשלה עוה"ד גלי בהרב מיארה, אין בהגות הדמוקרטית שום מושג שנקרא 'זכות ההפגנה'. יש כמה זכויות יסוד כמו זכות חופש הביטוי וחופש ההתכנסות וההיאספות, שיחדיו מייצרות את האפשרות הדמוקרטית לעילא למחות ולהפגין. אבל אין שום אלמנט בזכות היצירתית הזו שמרשה - אפילו באופן מזערי - פגיעה בזכויות יסוד דמוקרטיות אחרות כמו חופש התנועה.
האמירה התמוהה של מיארה, לפיה "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי", היא תמצית הבלבול האנטי דמוקרטי שלה, שנובעת מדעה שגויה, לפיה הממשלה והאזרחים צריכים לאפשר את קיומה של "מחאה אפקטיבית" גם במחיר פגיעה בחיי היומיום שלהם. האמת היא הגישה ההפוכה בתכלית: מחאה יכולה לרצות להיות אפקטיבית, אך היא חייבת לעשות זאת במסגרת החוק ותוך כיבוד זכויות היסוד של האזרחים.
לאחר החפירה המקדימה הזו בהגות מתחום מדע המדינה, אפשר לרדת קצת לפרקטיקה הפוליטית שלנו. הוראותיו האחידות של השר בן גביר למשטרה, כפי שפורסמו בסוף השבוע, משקפות כללי יסוד דמוקרטיים מקובלים. בשום מדינה דמוקרטית שהיא לא מאפשרים לאספסוף אקראי לחסום כבישים באופן ספונטני, להצית צמיגים או להתפרע בדרכים שונות. בדמוקרטיות מערביות לעילא, כמו ארה"ב, גרמניה או צרפת, מפגינים שיעשו זאת עשויים בסבירות גבוהה לסיים את היום בחדר מיון, שלא לומר בחדר מתים.
העובדה שמשטרת ישראל סלחנית במיוחד, והעובדה המכעיסה שהיא סלחנית בפרט כלפי אוכלוסיות מסוימות, בלתי מתקבלת על הדעת. אין כאן חלילה דרישה לפצוע או להרוג מפגינים, אבל יש כאן בהחלט דרישה לגיטימית להבטיח את חופש התנועה בכל מחיר. לפנות כל מפגין, מכל כביש, במהירות המקסימלית - וגם תוך הפעלת אלימות במינון סביר.
ויש כאן דרישה חריפה יותר להשוואת תנאים: אם לסמטאות ירושלים ובני ברק מותר להסריח מבואש, אין סיבה שרחובות תל אביב יזכו לחסינות מפניו. אם מפגינים חרדים צריכים לספוג אלות ומעצרים אגרסיביים, גם למוחי קפלן מגיע. אם הכבישים שחוסם הפלג הירושלמי מפונים במהרה (ובצדק), גם קומץ הפנסיונרים שמכריז על ימי זעם חדשות לבקרים וחוסם כבישים ראשיים צריך להיות מפונה מהם לאלתר.
משטרה לא יכולה לנהוג איפה ואיפה, היא לא יכולה ביד אחת להשליך רימון הלם על ילדה חרדית במאה שערים וביד השנייה לנהוג ב'איפוק והכלה' מול מפגינים 'אחרים'. היא לא יכולה ברגל אחת לבעוט בנוער מופלא מהגבעות שמוחה על מות חברם וברגל השנייה לאפשר לפעילי מחאות לרדוף פוליטיקאים מהימין באלימות מילולית ופיזית.
בן גביר צודק בהנחיותיו, וכל מי שאומר לכם אחרת, רוצה לשמר את הפטרונות שלו ואת זכויות האליטה המועדפות. שום דבר לא מעבר לזה.