פתילות עשויות בד, ששימשו להדלקת נרות שמן לפני כ-4,000 שנה, נחשפו לאחרונה באתר העתיקות נווה אפרים הסמוך ליהוד. מדובר באחת התגליות הקדומות מסוגה בעולם, והיא פורסמה בגיליון החדש של כתב העת המדעי Atiqot 118, בהוצאת רשות העתיקות.
הפתילות נמצאו בתוך נרות חרס שהשתמרו בקברים מתקופת הברונזה הביניימית (2,500-2,000 לפנה"ס), במהלך חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות, שמומנה במסגרת עבודות פיתוח של רשות מקרקעי ישראל להקמת שכונה חדשה בעיר יהוד.
לדברי ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יונה מאור מרשות העתיקות, "מדובר בתגלית ייחודית שלא ציפינו לה באקלים הים-תיכוני. הפתילות האלה הן בין הבודדות מתקופתן הידועות לנו בעולם. העובדה שנמצאו שלוש פתילות - שאחת מהן השתמרה בשלמותה - באקלים הלח של מישור החוף, היא הפתעה גדולה".
לדבריהן, פתילות היו מוצר שכיח בעולם הקדום, אך קשה מאוד לאתרן בחפירות ארכיאולוגיות, מאחר שהן עשויות סיבים אורגניים שנשרפים בשימושן ואינם משתמרים בקלות. במקרים נדירים שבהם כן נשמרות פתילות, מדובר לרוב באקלים מדברי, וגם אז - רק כאשר הן נמצאות בתוך כלי הבעירה.
מנהלי החפירה, ד"ר גלעד יטאח, יוסי אלישע ויניב אגמון, מספרים כי הפתילות נמצאו בקברים לצד מנחות קבורה, ובהן כלי חרס, עצמות בעלי חיים, כלי נשק ותכשיטים. "נרות השמן ודאי שימשו להאיר את חלל הקבורה החשוך בזמן הטקס, אך נראה שלא זו הייתה מטרתם היחידה. לאש היה תפקיד מאגי חשוב - כסמל לנפש, ככוח מחמם, מבהיר ומשנה חומרים".
לדבריהם, ייתכן שמושג "נר נשמה", המוכר כיום, נטוע כבר באותן אמונות וטקסים מלפני אלפי שנים.
בדיקות מעבדה שביצעה רשות העתיקות העלו כי הפתילות עברו תהליך נדיר של התאבנות, שאִפשר את שימורן. מהבדיקות עולה כי הפתילות יוצרו מבד פשתן - ככל הנראה אריג בשימוש משני, שהוסב לייעודו החדש לאחר שסיים לשמש כבגד.
ד"ר סוקניק הסבירה: "לא סביר שיארגו פשתן במיוחד עבור חפץ שנועד לבעירה. נראה שמדובר באריג ממוחזר שנחתך לרצועות, שפותלו זו בזו והוסבו לפתילות. זו עדות להתנהלות כלכלית מחושבת, המשלבת יצירתיות, חסכנות ומיחזור - גם לפני 4,000 שנה".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, בירך על הממצא: "רשות העתיקות ממשיכה לשמור על אש המחקר. כל גילוי - קטן ככל שיהיה - הוא חלק מהסיפור הגדול של ארץ ישראל. אנחנו רואים חשיבות עצומה בהנגשת הממצאים לציבור, והמחקר הזה הוא דוגמה נפלאה לכך".