לקראת שנת הלימודים הנפתחת מפיץ פורום תקנה שורת כללי ברזל להתנהלותם של אנשי צוות הוראה מול תלמידים ותלמידות, על מנת למנוע פגיעות מיניות במוסדות החינוך.
בראיון לערוץ 7 מפרטת מנהלת הפורום, עו"ד לילי גץ-הורוביץ אודות כמה מהכללים והאופן בו הם מתקבלים במוסדות השונים.
"המטרה היא לרענן קודים שאמורים להתנהל בבתי הספר בפרט מול בני המין השני כדי למנוע חציית קווים וגבולות והישנות של מקרי פגיעות. לכן אנחנו מבקשים ששיחות תהיינה בנוכחות אדם נוסף, במיוחד אם זה לא בשעות העבודה, אם זה במרחב בית הספר אז שהדלת תהיה פתוחה לרשות הרבים, שהמקום יהיה עם חלונות", אומרת גץ-הורוביץ המציינת כי ברבים ממוסדות החינוך חדרי המנהל נמצאים במקום שאינו פונה לרשות הרבים בדלת או בחלון.
"המטרה היא שכשמישהו בא לקבל עזרה או ייעוץ שהדבר יהיה חשוף לציבור, וכך הנפגע או המתלונן לא יחשוש לפנות ולהתלונן כשידע שהמקום פתוח. זה יעזור לתלמידים לפנות לקבל עזרה", היא אומרת ואנחנו שואלים אם דווקא דלת פתוחה שכזו לא עלולה להרתיע תלמידים מלפנות ולהתלונן מאחר ולא ירצו שחבריהם יידעו על השיחה שהתקיימה עם המנהל, המחנך או היועץ. גץ-הורוביץ מציינת כי לשם כך די שיהיה חלון שקוף בין החדר שבו מתנהלת השיחה, כך תוכן השיחה לא יישמע אבל ניתן יהיה לראות מי יושב בחדר פנימה.
סוגיה חשובה נוספת הכלולה באותם כללים היא סוגיית הדמות המעירה בנושאי לבוש: "בנושא לבוש צנוע, שזה ייעשה על ידי אישה ולא על ידי גבר במוסד החינוכי. זה הרבה יותר מכבד, הרבה יותר גורם לתלמידה לקבל את ההערה, וגם לא תמיד מתפרש נכון למרות שיש כוונות טובות", היא אומרת ומציינת כי בעבר אכן מנהל האולפנה היה זה שעומד בדלת הכניסה ומעיר לבנות על הלבוש, "היום זה לא מקובל", היא מציינת.
עוד היא מציינת את סוגיית הנסיעות. "לפעמים יש אילוצים לנסוע, אז לא לשבת ליד כיסא הנהג אלא מאחור, לנסוע שתיים ולא אחת. זכותו של תלמיד או תלמידה לבקש שעוד מישהו יצטרף לשיחה ואין למנוע את זה".
האם לא ניתן לתמצת את כל הכללים הללו בכלל אחד מרכזי והוא שמירת דיני ייחוד גם בין תלמידים לאנשי צוות הוראה? גץ-הורוביץ מסכימה אך מוסיפה ומציינת את סוגיית תכני השיחות שחלקן צריכות להתבצע על ידי מורה אישה ולא על ידי גבר. "לא על כל דבר אפשר לדבר עם תלמידה", היא אומרת ומספרת על מסמך הגבלות שהוציאה היום בבוקר ונשלח לאיש צוות חינוכי על מנת להבהיר לו ששיחות מסוימות נכון שיתבצעו על ידי מורה אישה ולא על ידו, "כי זה התפרש כחציית גבולות". מסתבר שגם היום דברים עדיין לא ברורים, "אחרת פורום תקנה לא היה קיים".
עוד מציינת עו"ד גץ-הורוביץ את סוגיית אי ההשתקה, "כלומר שאם קורה חלילה משהו בבית הספר ודמות חינוכית יודעת על כך, יש חובת דיווח על פי החוק, לא להשאיר בין כותלי בית הספר אלא להעביר לגופים המטפלים, משטרה, רווחה וכו'. החוק מחייב זאת".
עוד שאלנו אם התקופה הנוכחית אינה מחייבת שינוי בכללים, שכן בעבר היה מדובר בהנחיות נדרשות בין זכר לנקבה ולהיפך, וכיום, על רקע אירועים שונים בארץ ובעולם, נראה שהכללים צריכים להיות רלוונטיים גם לבני אותו מין. "בהחלט", משיבה גץ-הורוביץ. "לצערינו פורום תקנה מתמודד עם פגיעות של נשים כלפי בנות. אחוז לא מבוטל של תלונות מגיע מהתחום הזה, ולכן צריך לשמור על הכללים הללו כדי שמקרים כאלה לא יכוסו ולא יטואטאו אלא ידווחו מיידית כפי שהחוק מחייב אותנו, בעיקר כשמדובר בקטינים".
עוד ביקשנו את התייחסותה של גץ-הורוביץ ליחס לדור המחנכים הוותיק יותר, זה שחונך על כך שהמגע, היד על הכתף עד כדי חיבוק הם חלק מהחינוך המכיל והאוהב ואולי המשלים את מה שלפעמים התלמיד לא מקבל בבית. האם הם צריכים לשנות תפיסה? "תלמידים זקוקים לפעמים ליד על הכתף, לליטוף או חיבוק כדי לקבל כוח להתמודד, אבל צריך להיות מאוד זהיר. ברור שכלפי המין השני בוודאי שאסור לעשות זאת, אבל מעבר לכך מורה צריך לדעת למצוא את הגבולות ואת הזהירות", משיבה גץ-הורוביץ ומציינת כי בחו"ל אסור למורה לגעת בתלמיד, מה שמקשה מעט על מורים שמגיעים מישראל. לטעמה מדובר בהגבלה קיצונית מדי, אך יש בהחלט להישמר מאחר ומגע שמתחיל כמגע תמים ותומך יכול להתדרדר למחוזות בעייתיים, כפי שקרה לא מעט פעמים.
על האופן בו מתקבלים הכללים במוסדות החינוך, אומרת גץ-הורוביץ: "ריעננו את הכללים שלנו לקראת שנת הלימודים, ולאור מה ששמענו שקרה בארץ, אמנם לא במגזר שלנו, אבל גם במגזר שלנו היו תלונות על אנשי חינוך שפגעו, רצינו לרענן את הכללים כדי שהדברים יהיו כמו עשרת הדיברות שלא עוברים עליהם".
להערכתה הכללים התקבלו על ידי מנהלים לא מעטים כהנחיות שהופצו בקרב המורים וככללים מחייבים בבתי הספר. "מורים זקוקים לזה. זה מחדד גם אצלם את הכללים וגם מחדד את האווירה החינוכית בבית הספר, שידעו שאצלנו דברים כאלה לא יקרו ואם משהו קורה יש כתובת לפנות אליה".