חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, שיגר לראש הממשלה ולשרים מכתב ובו הוא קורא לקידום חקיקה שתאפשר מאבק אפקטיבי במגיפת הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית.
בשיחה עם ערוץ 7 מבהיר רזניק את עיקרי ההצעה ומספר על תופעה עליה מדווחים תושבי הפזורה הבדואית ובה ניתן להשכיר נשק ואמצעי לחימה ליום או לכמה שעות, עדות להפצה ההמונית של נשק בלתי חוקי בנגב ובאזורים נוספים ברחבי הארץ.
בדבריו מציין רזניק כי על פי ההערכות השונות ברחבי ישראל מוחזקים כארבע מאות אלף כלי נשק בלתי חוקיים. בנגב לבדו מדובר בכמאה אלף כלי נשק שכאלה, אך במבצעים משטרתיים, גם כאלה המנוהלים היטב על ידי המשטרה, נתפסים ביום טוב 50-60 כלי נשק שכאלה, "זה לרוקן את הים בכפית", הוא אומר ומדגיש כי הנפגעת הראשונה והעיקרית מכמות זו של נשק בלתי חוקי היא החברה הערבית "אבל טבעו של נשק בלתי נשלט שייצא לשליטה וישראל כולה תגיע לאירוע לאומי".
הסיבה לקושי המשטרתי להתמודד עם כמויות שכאלה של נשק בלתי חוקי היא מגבלה בחוק ולפיה על מנת לבצע סריקה לאיתור כלי נשק יש לקבל צו ממוקד חתום בידי שופט, ועל מנת לקבל צו שכזה על המשטרה להציג מכלול ראיות הקושרות בין כל בית ובית אותו היא מבקשת לסרוק לבין נשק בלתי חוקי וזאת בהתבסס על מידע מודיעיני כזה או אחר. מיקוד שכזה אינו מאפשר ניקיון אמיתי של השטח.
רזניק מזכיר כי לבד מהשימוש בנשק זה לפשיעה, הוא בהחלט יכול לשמש גם להיפוך קנים לאומני וטרוריסטי. על מנת להתמודד עם התופעה, הוא אומר, יש למצוא דרך שתאפשר חיפוש מנהלי ובמקרה הצורך גם מעצר מנהלי, כאשר מעל הכול קיים פיקוח של שופט. כניסה לחיפוש מנהלי אינה מחייבת צו שופט ממוקד.
על מנת לבצע מהלך חקיקתי שיאפשר כניסה של משטרה לסריקה של בתים, כפי שקורה כיום ביהודה ושומרון אך לא בישראל הריבונית, מציע רזניק לחלק את הארץ לתאי שטח, וכאשר מצטבר מידע מודיעיני ממוקד על תא שטח מסוים ככזה שבו מוסתרים כלי נשק בלתי חוקיים, תוכל המשטרה לפשוט, לבצע סריקות ומעצרים במידה ויש בכך צורך בפיקוח שופט אך לא על פי צו ממוקד ומגביל.
על החשש מפגיעה בזכויות האזרח וזכויות אדם מזכיר רזניק כי הזכות לחיים גוברת גם על זכויות אחרות, ומאחר ומדובר בתופעה מסכנת חיים של ממש נכון לנקוט בצעד שכזה. עוד מעיר רזניק כי חלוקת הארץ לתאי שטח מהווה "קונסטרוקציה שוויונית", כזו שאינה מתייחסת למגזר מסוים כחשוד.
על המידע המצטבר אודות תופעת הנשק הבלתי חוקי, מספר רזניק כי למכון בראשותו מגיע מידע רב מתושבי הפזורה המבינים את ההשלכות של הימצאות נשק רב כל כך בידיים ללא שליטה ופיקוח. תושבים אלה מספרים על כך שגם מי שיקר לו מדי לרכוש נשק, יכול לשכור מנשק ארוך, כולל מאג, ועד מחסנית או כדור. ניתן לשכור את כלי הנשק לפרק זמן מוגדר על פי צורכי השוכר. עוד הוא מציין כי ברשתות החברתיות ניתן לראות תושבי הפזורה הבדואית רכובים על טרקטורונים כשהם מתהדרים בשרשראות של כדורים ובירי חופשי.
בדבריו מציין רזניק כי תושבים בפזורה מקבלים איומים על חייהם, ואיומים הגיעו גם לאנשי המכון שלו כמי שעוסקים בסוגיית הפשיעה בנגב. "תושבי הנגב אומרים לנו שהקטסטרופה לא לפתחנו, אלא היא כבר פה". המתכווה שהוא מציע לחקיקה תאפשר לתושבי הפזורה הבדואית להעביר מידע על נשק מוסלק או מוסתר גם ללא הגשת תלונה שבה יצוין שמו. כאשר תא שטח יוגדר כבר חיפוש מנהלי לא יהיה בכך צורך.
עוד קודם לשליחת המכתב לראש הממשלה נועד רזניק עם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל, שהעיר את הערותיו על המתווה החקיקתי המוצע והבטיח שדיון מיוחד בסוגיה יתקיים מיד בפתח המושב הבא של הכנסת לאחר הפגרה.