
חוקרים ישראלים ממכללת עזריאלי להנדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו מודל תלת־ממדי ביולוגי חדשני המדמה את רירית הרחם האנושית.
המחקר, בהובלת ד"ר טלי תבור ראם ופרופ' ראובן רייך יחד עם ד"ר ליאורה קטן וארז אשר, מתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים ברפואה - כישלון בהשרשת עוברים בטיפולי פוריות.
כיום, נדרשות בממוצע שלוש עד ארבע העברות עוברים עד להשגת סיכויי קליטה של כ־90%. כישלונות רבים נובעים מבעיות ברחם ולא בעוברים עצמם. החוקרים יצרו מודל ביולוגי המאפשר לחקור את התהליכים ברירית הרחם ולפתח טיפולים מותאמים אישית, כך שניתן יהיה למצוא לכל אישה את "חלון ההשרשה" המתאים ביותר.

ד"ר טלי תבור ראם הסבירה, "לאורך השנים תחום המחקר הנשי בכלל ותחום הפוריות בפרט נזנח. מטרת המחקר שלנו הייתה למצוא את הדרך להתאים לכל אישה את הטיפול הספציפי עבורה. במהלך המחקר גידלנו תאים בשתי שכבות כמו שבנויה הרירית והשתמשנו במדפסת תלת־ממד כדי לחקות את שלב ההשרשה. כך ניתן יהיה למקסם את סיכויי קליטת העובר בהתאם למוכנות הרירית".
המחקר נערך בשיתוף פעולה בין בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית לבין יחידת ההנדסה הפרמצבטית במכללת עזריאלי להנדסה. החוקרים מעריכים כי תוצאותיו יאפשרו בעתיד פיתוח טיפולים מותאמים אישית לנשים רבות ויגבירו את שיעורי ההצלחה בטיפולי הפוריות.
