ביום פתיחת שנת הלימודים שוחחנו עם רס"ם במיל' ד', חפ"ק בגדוד 6551 ומנהל בית ספר יסודי בצפון, על המפגש המחודש עם התלמידים.
"זה אחד הרגעים הכי משמחים שיש. כי במהלך כל החופש הילדים בבתים שלהם, הצוותים מתארגנים, והמסדרונות ריקים מהדבר הכי חשוב - הילדים. היום המסדרון התמלא ברעשי ילדים ובשמחה גדולה - וכך אנחנו חוזרים לדבר הכי מתוק שיש", סיפר.
לדבריו, עצם היציאה למילואים היא חלק בלתי נפרד מתפיסתו החינוכית. "אני יוצא למילואים מתוקף המקום והתפקיד שלי. אנחנו לא מחנכים את הילדים לערכים - בלי ליישם אותם. אנחנו מלמדים אותם על המצווה הגדולה הזו של המלחמה ואני יוצא לבצע אותה בחיל ורעדה. זה חלק מהאני מאמין שלנו - לחנך למשהו גם למעשה. כשאני יוצא למילואים כולם נרתמים. סגנית המנהל שהחליפה אותי, בנה נפצע בעזה כמו גם מורה אחרת שבנה נפצע במלחמה ושניהם עדיין בשיקום".
ביחס להשפעה של שירות המילואים על רצף הלימודים, אמר ד' כי ניתן להיערך כך שהתלמידים לא ייפגעו. "כשסיימנו את שנת הלימודים הקודמת, עשינו מפגש של כל הצוות, ואמרתי שבשנה הזו כאבנו את המלחמה אבל רצינו גם להוסיף חיים. עשינו קיר עם כל הילדים החדשים שנולדו למשפחות של הצוות או של התלמידים. בשנה שעברה היו מעל 15 מורות בחופשת לידה - כמעט חצי מהצוות. השפע יורד לעולם דרך בית הספר שלנו ונגיד לו לא? זו משימה להמשיך קדימה ויש לנו כוחות לכך. זה קשה ומורכב אבל אנחנו מבינים שהמשימה שלנו גדולה".
על שירותו הצבאי הוסיף, "היינו גם בדרום וגם בצפון, פעמיים בכל מקום, וגם באיראן ובכל כל הגזרות שיש. המשימות רבות ומגוונות ואנחנו משתדלים בכל מקום לעשות טוב, להעלות את המורל גם של הלוחמים גם של האנשים שנמצאים מאחור. זו משימה אדירה".