ערוץ 7 ומכון גשר למנהיגות, בשיתוף משרד התפוצות ומנהלת עמ"י, חברו יחד ליצירת סדרת הסרטונים "Share-יהודי", יוזמה שמטרתה לסייע לישראלים להתחבר לאחיהם בתפוצות.
בפרק האחרון בסדרה נפגשים הרב ד"ר דני טרופר, מייסד 'גשר', והרב יוסף קנטור, רבה הראשי של תאילנד.
הרב קנטור פותח ומספר על הקהילה שלו. "הקהילה היהודית של תאילנד ייחודית באזור הזה בעולם, בכך שהיא לא קהילה ישנה ומבוססת כמו בסינגפור, הונג קונג והודו, היכן שהייתה הקולוניזציה של הבריטים והעיראקים, בהיותם חלק מהמושבה הבריטית. הקהילה היהודית העיראקית התבססה בכל אחד מהמקומות הללו ובמקומות שכיום אין בהם עוד קהילות יהודיות, כמו מלזיה ובורמה.
האיגוד היהודי של תאילנד, שאני הרב שלו, התחיל לפעול רק בשנות ה-40 והקהילה לא גדלה הרבה עד לאחרונה. העולם השתנה, ישראל השתנתה ומבחינת אנשים, יותר מחפשים מעבר דירה לכאן. כקהילה יהודית איננו מעודדים את זה, אבל המציאות היא שראינו בשנים האחרונות מספר גדל והולך של ישראלים שעוברים דירה לכאן".
הרב טרופר נשאל מה חשוב לו שישראלים יבינו על האתגרים של יהודי התפוצות. "אני חושב שהעניין הוא שישראלים מתמודדים היום עם הזהות הכפולה. הם ישראלים ויהודים. הזהות הישראלית שלנו היא 80% יהודית, אבל לא 100% יהודית. לדוגמה, ישנם אזרחים ערבים רבים, שהם גם ישראלים. ולכן השאלה היא כיצד אנו מבטאים את זהותנו היהודית במסגרת של קהילה ישראלית.
זה די שונה ממה שקורה במקום כמו תאילנד. בתאילנד יש קהילה יהודית שמשתנה על בסיס קבוע. אנחנו עוברים שינוי בישראל וה’ישראליות’ נהפכת לחלק מהיהדות. יש בזה משהו מרגש ויש בזה משהו מאתגר. אני יכול להגיד את זה. חלק מהזהות חייב להיות תחושת חיבור עם יהודים בכל רחבי העולם. כלומר, אם אנחנו ישראלים - אז אנחנו רק ישראלים - אבל יש את החלק היהודי שבנו אומר שיש לנו דאגה עמוקה לאחים שלנו בחו"ל בכל מדינה בעולם. בין אם זה באמריקה עם חמישה מיליארד יהודים או בתאילנד, שם יש מאות או אלפים. האתגר בעידן המודרני, כשאנשים עוברים כל כך הרבה ממדינה אחת לאחרת, הוא כיצד להקים סוג של קהילה יהודית בינלאומית עם תחושה שכולנו חלק מאותו הדבר, למרות שלכולנו יש זהויות נוספות במקביל", הוא מוסיף.
לדעתו, המפגשים בין יהודים מישראל ומהתפוצות, גורמים לישראלים להבין עד כמה חשוב הקשר עם אחיהם מעבר לים. "לישראלים כל כך נוח פה בישראל - שהאחים בתפוצות תופסים מקום שולי בדאגות שלהם. לקחנו מאות מנהיגים, אנשים בתפקידי מנהיגות, בכל התחומים כמו תקשורת, עסקים, צבא, ועוד לחו"ל לחוויה מדהימה של מפגש עם קהילה יהודית. זה מביא תחושה של חיבור והם חוזרים עם רצון לחזק את הקשר העמוק הזה עם יהודים בחו"ל.
זה מעניין שחילונים שלא מתקרבים ליהדות כאן, חוזרים בתחושה של קרבה ליהדות, לאחר המסע לקהילות בחו"ל ואצל רובם התחושה הזו מחזיקה מעמד שנים רבות. יש לנו כמה אנשים שיצאו איתנו למסעות לפני חמש-שש שנים ועדיין מאוד פעילים בנושא. כי הפכנו להיות כל כך עסוקים בפיתוח הישראליות שלנו והיו לנו בעיות משלנו - והפסדנו במידה מסוימת הרבה מהשוליים של עמנו. פתאום השוליים הללו מתעוררים, במיוחד עכשיו, בצל האנטישמיות הגואה בכל רחבי העולם. העובדה שאנחנו לא רק ישראלים אלא גם יהודים נהפכת מאוד מוחשית עבור ישראלים".
"נראה שיש ‘נשמה יהודית’ לכל היהודים. הלהבה יכולה להידלק - גם אם היא נמוכה - וכששמים אותנו בכל מיני מצבים, היא פתאום גוברת. אחד הדברים שמעורר את הלהבה הזו הוא סביבה חדשה שבה אפשר לשבור הנחות יסוד שהחזקנו בהן. אני חושב שאנשים מחפשים משמעות ויש כאן גם משמעות לאומית. יש מטרה, יש משהו חשוב בלהיות חלק מהאומה הזאת והאינטרקציה שנוצרת תביא רבים שיוכלו לייצר שינוי מהותי", הוא מסכם.
הרב קנטור מציין כי "לגבי שאלת הזהות היהודית אין ספק שמה שמאחד אותנו מסביב לעולם - ולא משנה מה רמת ההקפדה שלנו - כשמדברים על המצוות והטקסים שלנו זה משהו שמאחד אותנו לחלוטין. כי אלו אותם מעשים, אותם טקסים. ואני מוצא שהישראלים פה מחפשים מאוד את הזהות היהודית.
כשהוא נשאל לגבי העלייה החדה בשנאת יהודים בעולם מודה הרב קנטור שבתאילנד הדבר מורגש פחות. "אנטישמיות לא באמת קיימת כאן, אבל אנחנו משקיעים לא מעט באבטחה, כי אחד היתרונות של תאילנד זה שהיא מדינה מאוד פתוחה, קל מאוד להיכנס אליה. וזה אומר שמה שקורה בעולם יכול לבוא לידי ביטוי בתאילנד. היום, כיהודי, בכל מקום בעולם האויבים שלנו מסתכלים עלינו כישות אחת. אנחנו עשויים לחשוב שיש לנו כל מיני מותגים וסוגים שונים, ואנחנו לא מרגישים כל כך קרובים לזה או לזה. מבחוץ כולנו יהודים".