לקראת שנת הלימודים הפיץ מכון זלמן שזר במוסדות חינוך רבים את הספר 'פגישה מחודשת' הכולל בתוכו מאמרים שכתב נשיא המדינה השלישי, זלמן שזר המנוח.
על הספר והמסרים הרלוונטיים בו לדורנו שוחחנו עם יו"ר מרכז זלמן שזר, גיבור ישראל, תא"ל במיל' אביגדור קהלני.
על מרכז שזר שבירושלים מספר קהלני כי המרכז עוסק בחקר העולם היהודי וחברים בו חוקרים מובילים ובהם פרופסורים בעלי שם העוסקים בהעמקת שורשי זהותו של העם היהודי ומביאים את דבר הזהות היהודית לכל מקום.
קהלני מזכיר כי שזר היה גם שר החינוך הראשון של ישראל ובתפקידו זה הוביל את חוק חינוך חינם, כך שהקשר בינו לבין עולם החינוך בישראל הדוק. הספר המדובר, שחולק לבתי ספר מכלל המגזרים בישראל, כולל בתוכו מאמרים ונאומים שכתב ונשא זלמן שזר ולדברי קהלני עיון בדברים מגלה שדברים שנכתבו ונאמרו בשנות החמישים עודם רלוונטיים לימינו אלה.
בהקשר זה מזכיר ומדגיש קהלני את הדברים שאמר וכתב זלמן שזר אודות הצורך בחיזוק השורשים היהודיים בארץ ישראל, האמונה בקב"ה, בסיבה שהובילה אותו ואת יהודי התפוצות לעלות לארץ ישראל, בדרך בה ניתן להעמיק שורשי זהות יהודית בארץ ישראל. בדבריו מזכיר קהלני את הקשר המשפחתי שהיה לשזר עם חסידות חב"ד כחלק מאותה העמקת שורשים לה קרא במאמריו ונאומיו.
בין השאר כותב שז"ר בצער על מיעוט לימוד התנ"ך בקהילות יהודיות בתפוצות, ואנחנו מציינים בפני קהלני כי נראה שדבריו אז רלוונטיים היום גם ללימודי מערכת החינוך כאן בישראל ולא רק בתפוצות. קהלני מסכים ומציין כי גם כאשר הוא כחובב תנ"ך שואל את נכדיו על אירוע מהתנ"ך, הוא נענה בחוסר היכרות עם החומר הבסיסי, לעיתים כי את הפרק המסוים הזה לא למדו או את הנושא המסויים האחר. זאת לעומת הימים בהם הוא למד בבית הספר בעל פה את שירת דבורה, את קינת דוד ופרקים רבים אחרים בתנ"ך. "אנחנו חייבים לחזק את השורשים שלנו", הוא אומר.
האם משמעות הדברים היא שכתביו ונאומיו של שזר לא השפיעו בפועל ולא הותירו חותם, גם ברמה הפוליטית, מפלגתו כמעט ונעלמה וצאצאיה הרוחניים מנותקים משורשיהם היהודיים. "יש דברים שמאז שהוא כתב אמר ועשה עברו עשרות שנים", משיב קהלני ומוסיף כי על כך יש "לבוא בהאשמה רק לדור הנוכחי שהצליח לקלקל דברים שאנחנו חושבים עליהם. כעת יש עולם חדש שניזון ממקורות אחרים, אבל הבסיס חייב להישאר. בואו נחזור למקורות ולשורשים, בואו נבין שזה המקום היחידי בעולם ששייך לנו ונחזק את ההבנה שהתורה היא הבסיס לקיומנו. את זה צריך לעשות".
עוד שאלנו את קהלני אם העובדה שהציבור הרחב שמע יותר על כתבי בן גוריון, ז'בוטינסקי, שמעון פרס, רבין, בוודאי הרצל, אבל לא על שזר ככותב והוגה, מלמדת על השתקה מכוונת של הגותו. קהלני אינו סבור שהייתה מגמה שכזו ומציין כי גם לגבי הגותו של שזר וגם לגבי הגותם של אחרים יש חלק מהציבור שמכיר יותר וחלק מכיר פחות. "לא יודעים הרבה על בוני המדינה". חוסר ההיכרות הזה מצדיק את חשיבות הקמתו של מרכז שזר להעברת הגותו לדורות הבאים.