ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן, המיליציות השיעיות והחות'ים, איש מכון משגב לביטחון לאומי, מזהיר מרצינות כוונותיהם של החות'ים לפלוש לישראל.
לדבריו מי שנחשף לתקשורת החות'ית רואה שהם אכן מתאמנים על פלישה קרקעית לישראל ומצהירים על כוונותיהם לבצע מהלך צבאי שכזה. "כבר תקופה ארוכה הם מצהירים בגלוי על כך ומתרגלים פשיטה לישראל כולל התמקדות בדימונה. יש להם אמביציות מרובות ואני סבור שאחרי השבעה באוקטובר שום גורם ביטחוני ישראלי לא יכול להתעלם מחומרת איום שכזה".
"מדובר במיליציה סדורה ומגובשת שנתמכת בידי איראן, משמרות המהפכה, כוח 'קודס' ויש לגדוע את הזרוע הזו של התמנון האיראני כמו שישראל עשתה בהצלחה מרובה מול חיזבאללה וראש מערך השלוחה הלבנונית של כוח קודס, ממלא מקומו ובראש מערך הברחות של הכוח וראש ענף פלשתין של כוח קודס, לכן אני סבור שכדי להחליש את היכולות של החות'ים אין מנוס מלטפל במקור החסות, המשטר האיראני, שהוא מקור הבעיות".
על האופן בו באה לידי ביטוי בתקשורת החות'ים השאיפה לפלוש לישראל, אומר ד"ר מנשרוף כי בתקשורת זו "רואים תמונות של תרגילים שהם מתרגלים בהם פלישה לעבר ישראל עם נשקים, ממש כמו שראינו את חמאס מתאמן לפני השבעה באוקטובר. יש גם פרסומים של המרכז למודיעין וטרור שהתחקה אחר הנושא והביא תיעודים מצולמים מהאימונים האלה. חשוב לשמוע גם את ההצהרות שלהם ולהבין שיש מאחוריהן תוכן ממשי וכוונה אמיתית להיכנס לגבולות ישראל, בין אם דרך ירדן או דרך סוריה".
בהקשר זה מזכיר מנשרוף כי האיראנים ניסו כבר לקדם מבצע טרור בו העבירו כמה עשרות חות'ים לגבול ישראל, "המבצע לא יצא לפועל, אבל האיראנים ניסו לקדם פלישה של מיליציות שיעיות לירדן. כנראה שהאיראנים תופסים את המרחב הירדני כמאפשר פעולה, בין אם בגלל החולשה של המשטר הירדני ובין אם בגלל שאין גדר גבול מוסדרת בין ישראל לירדן וזה קורץ לאיראן. לכן טוב עושה ישראל כשהיא מנסה להסדיר את הגבול בינה לבין ירדן".
ואם נדמה לכולנו שמדובר באפשרות פלישה של חוליה או חוליה גדולה ולא מעבר לכך, מנשרוף מתקן: "אני לא סבור שמדובר בהכרח בחוליה קטנה. החות'ים הם כמה עשרות אלפים ואפשר להעלות על הדעת תרחיש שבו הם מנסים להחדיר לכאן כמה מאות. הם מלאי אמביציה והקלף הפלשתיני מסייע להם להשיג קרדיט במזרח התיכון ולהצטייר כמליציה היחידה שמתגייסת לעזרת חמאס בעזה אחרי הבסת חיזבאללה ונפילת המשטר הסורי והעובדה שהמיליציות בעיראק לא יכולות לפעול כעת. לכן החות'ים על המפה והצד הפלשתיני מאפשר להם לדכא את בני עמם בתימן בתואנה שמי שלא תומך בהם בוגד באידיאל הפלשת יני ובאומה המוסלמית".
מוסיף ד"ר מנשרוף ומזכיר כי "כבר ב'שומר חומות' החות'ים ביקשו מחמאס רשות להשתתף באמצעות מטחי טילים. חמאס מסיבותיו סירב לכך, יכול להיות כי רצו לשמור את החות'ים למערכה הגדולה, לשבעה באוקטובר". לשאלתנו אם החיסול הממוקד המרשים בתימן מלפני ימים אחדים מייצר הרתעה, משיב ד"ר מנשרוף ואומר כי "נערכנו בצורה מאוחרת לאיום מתימן, אבל ככל שעובר הזמן אפשר להתרשם שישראל מדביקה את הפערים עם יכולות מודיעיניות בזירה התימנית, מה שמצריך גם משאבים והתארגנות, לכן הסיכול הממוקד הוא ציון דרך משמעותי, אבל דרושה עוד מלאכה רבה להרתעת החות'ים".
"אני מתרשם שישראל צריכה ויכולה לאסוף מודיעין לגבי המשגרים. ציד משגרים אפקטיבי יוכל למנוע מהם את השיגורים, ולצד זאת סיכולי בכירים זה דבר חשוב כי זה גורם למי שנמצא תחת הרדאר להיכנס למגננה והסתווות. לאורך זמן ישראל תצטרך לחשוב על הקמת שיתוף פעולה אזורי בחסות אמריקאית ובריטית. החות'ים הם לא מקור צרות רק לישראל. הם פוגעים בחופש השיט ופגיעה בהם היא לא רק אינטרס ישראלי".
האם שיתוף הפעולה המודיעיני עם ירדן לא אמור להיות חסם מסויים מול אופציה של פלישה קרקעית מתימן? מנשרוף "מתרשם שהירדנים כועסים עלינו בהקשר המלחמה בעזה, וכנראה שזה גם על חשבון המאבק המשותף באיומים משותפים. לצערי נראה שהרחוב הירדני סוחף את השלטון הירדני שאינו יכול להצטייר כמשתפי פעולה עם ישראל. כך שאם קיים שיתוף פעולה מודיעיני בין ישראל לירדן הוא נעשה מאחורי הקלעים, לא משהו שניתן לסמוך עליו, ולכן טוב עושה ישראל כשאחרי השבעה באוקטובר היא סומכת רק על עצמה כפי שהוכח בזירות השונות ובמקביל לסיכולים מבצעת עבודה חזקה לסגירת הגבול עם ירדן והקמת אוגדה שתוצב בגבול עם ירדן שהוא הגבול הארוך עם ישראל, אבל לנוכח התמיכה שהם מקבלים מאיראן נראה שזה איום שילווה אותנו גם בעתיד".