בעיר האבות נרשמו אתמול (שני) רגעים היסטוריים, כאשר עשרות תלמידי ישיבת שבי חברון נכנסו לבית ולירו, מבנה יהודי עתיק בלב הקסבה, לראשונה מאז גורשו ממנו בעליו היהודים בעקבות מאורעות תרפ"ט לפני 96 שנה.
בשעה 17:20 התכנסו התלמידים לשיחה קצרה עם ראש הישיבה, הרב חננאל אתרוג, שאמר, "חוזרים אל חברון - העיר המחברת בין אבות לבנים. זוהי לא רק התיישבות, זהו תיקון של עוול היסטורי ורגע של צדק רוחני: מה שנחרב בגירוש ובטבח, אנו מחיים מחדש".
התלמידים, כשבידיהם דגלי ישראל ומזוזה, צעדו לעבר הבית, נכנסו בשעריו ופרצו בשירה וריקודים.
לשותפות בגאולת חברון ולתרומה לשיפוץ בית ולירו - לחצו כאן
בישיבה הדגישו כי מדובר בצעד היסטורי אך גם רוחני. "כשאנחנו חוזרים אל חברון - אנחנו חוזרים אל האבות והאימהות שלנו, אל המקום שבו נטועים שורשי האומה. חברון היא הלב הפועם של עם ישראל, וממנה אנחנו שואבים את הכוח הרוחני לדורות. כל חזרה של יהודים לכאן היא לא רק חיבור לקרקע אלא חיבור לנשמה - חידוש השרשרת ההיסטורית והרוחנית של עם ישראל".
"חזרנו הביתה, ללב חברון", הוסיפו, "אבל אנחנו חייבים אתכם בשביל הגאולה הזאת. כל תרומה תאפשר לשפץ, להעמיד מיטות לתלמידים חדשים ולהחזיר חיים למקום שממנו גורשנו לפני כמעט מאה שנה".
לשותפות בגאולת חברון ולתרומה לשיפוץ בית ולירו - לחצו כאן
מאורעות תרפ"ט - וטבח חברון בפרט - נחרתו בזיכרון הלאומי כפרק טראגי בהיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. בתוך ימים ספורים נרצחו 133 יהודים ברחבי הארץ, מתוכם 67 בחברון. ילדים נשחטו לעיני הוריהם, בתים נבזזו ונחרבו - והבריטים, ששלטו בארץ, לא נקפו אצבע. חברון, שבה התקיימה קהילה יהודית מפוארת מאות שנים, התרוקנה מיהודיה. רק לאחר מלחמת ששת הימים חזרו יהודים לשוב ולהתיישב בעיר.
החזרה לבית ולירו נחשבת בשל כך לשבירת מחסום היסטורי.
לצד ההתרגשות, בישיבה הודו כי מצבו של הבית קשה במיוחד. "המבנה חרב ושרוף, אין בו תשתיות בסיסיות של מים, חשמל או ביוב, וכמובן שאין בו אפשרות למגורים", אמרו. "אנחנו יוצאים למבצע שיקום ושיפוץ מלא - כדי להפוך אותו שוב לבית של חיים ותורה. השיפוץ הפיזי חשוב, אך המהות האמיתית היא חיזוק הנשמה של עם ישראל. כל חלון שנפתח וכל קיר שנבנה מחדש הם נדבך נוסף בבניין הרוח והאמונה".
בישיבה הוסיפו כי העיתוי טעון במיוחד. החזרה לבית ולירו מתבצעת כמעט מאה שנה לאחר מאורעות תרפ"ט ושנתיים בלבד לאחר הטבח בעוטף עזה. "זוהי התשובה שלנו לטרור", אמרו. "הרוצחים צריכים להבין: לא משנה אם עברו שנתיים או מאה שנה - עם ישראל שב לכל מקום שממנו גורש. נקבע מזוזה, נניף דגל, ונחזיר חיים לכל מקום שנחרב".
באורח סמלי, הכניסה לבית התרחשה ביום ט' באלול - יום פטירתו של חיים אהרן ולירו, מראשי המשפחה שבבעלותה היה הבית. התלמידים הדליקו נר נשמה ואמרו קדיש לעילוי נשמתו. "דווקא ביום פטירתו אנו מחיים מחדש את נחלתו, והדבר הזה מחבר אותנו עוד יותר לשורשים שלנו", ציינו.
לשותפות בגאולת ושיפוץ בית ולירו- הבית בלב הקאסבה בחברון לחצו כאן
ראש הישיבה, הרב חננאל אתרוג, הדגיש כי האירוע משלב בין היסטוריה לשליחות. "אנחנו שמחים ומלאי תודה לקב"ה על הזכות להיות שליחים של עם ישראל ושל מדינת ישראל בעשיית צדק היסטורי בהשבת רכוש יהודי שנגזל לאחר הטבח בתרפ"ט. אבל עשיית הצדק הזו איננה משפטית בלבד - היא החזרת חיים רוחניים ללב העיר האבות". לדבריו, "תודה גדולה גם לשליחים הנאמנים בממשלה, במינהל האזרחי ובצה"ל, וכן לקהילת יהודי חברון וראש המועצה אייל גלמן על הסיוע בתהליך המורכב".
הישיבה עצמה מצויה בתקופת צמיחה: מספר תלמידיה עלה ליותר מ־450, והבית החדש אמור להקל על הצפיפות. "הבית הזה בלב הקסבה יהיה עבורם בית אמיתי - בית של תורה, של תפילה ושל חיבור מחודש לשרשרת הדורות", אמרו. "אבל כל זה תלוי בשותפות של עם ישראל כולו. אנחנו צריכים אתכם כדי להשלים את השיפוץ, את הריהוט ואת ההכשרה".
בישיבת שבי חברון סיכמו, "חזרנו הביתה, ללב חברון. זו צוואה של הדורות - ואנו זוכים לקיים אותה. אבל המשימה הזו גדולה מכדי שנעשה אותה לבד. כל תרומה וכל שותפות הן אבן נוספת בשיקום הבית, מיטה לתלמיד חדש, וחלק מהחזרת החיים ללב חברון".
לשותפות בגאולת ושיפוץ בית ולירו- הבית בלב הקאסבה בחברון לחצו כאן
