הגדרתו של נתניהו את הצעת החמאס לעיסקה כוללת כ'ספין', לא תצליח לחלץ אותו מהמלכוד שהודעת החמאס הכניסה אותו.
העובדה שתנאי החמאס לעיסקה כוללת אינם קבילים על שום גורם בישראל, לא תשחרר את נתניהו מהתחושה ששיחרור החטופים נמצא אצלו בעדיפות נמוכה מאשר המשך המלחמה ברצועה, שתוצאתה כמעט בוודאות תהיה פגיעה בחטופים שעדיין חיים במנהרות החמאס. גם התנאים שנתניהו הציג לחמאס, הם כאלו שהחמאס לא יקבל ולא יכול לקבל.
גם הם נתפסים כ'ספין' של ממשלת ישראל, כתירוץ להמשך המלחמה ברצועה. נתניהו הציע לחמאס, במשפט אחד: "שחררו את כל החטופים, ואז בתמורה תשמידו את עצמכם". החמאס העלה הצעה משלו לישראל: היכנעו באופן מוחלט - גם שיחרור מחבלים רוצחים, גם סיום המלחמה ונסיגה מלאה, גם הסרה מוחלטת של המצור על הרצועה, וגם תעזרו לנו להשתקם בלי הפרעה.
מי שחושב שמציאות של הכרעת החמאס, אפילו אם תושג, במחיר של אובדן חיי 20 חטופים שכרגע עדיין בחיים (בכוונה אני לא מתייחס לחיילים שעלולים ליהרג), תרגיע את החברה הישראלית, חי במציאות דמיונית מסוכנת. הסכנה לעתיד החברה הישראלית במקרה כזה גדולה מכל הסכנות האמיתיות של הפסקת הלחימה ונסיגה ישראלית.
זאת לבד מהעובדה, שמדינת ישראל יוצאת כעת להמשך הלחימה ברצועה, מבצע 'מרכבות גדעון ב', בלי שום קונצנזוס, לא על עצם חידוש הלחימה ולא על היעדים שלה, יעדים מעורפלים למדי ברמה של סיסמאות וקלישאות: 'השמדת החמאס', 'כיבוש עזה'. הציבור מתבקש להשתכנע שכל מה שלא נעשה במשך שנתיים, אמור פתאום להיות מושג בתוך כמה שבועות. השאלות שהיו חייבות להישאל בקבינט, הם: איך תשכנעו אותנו שהיעד הזה אפשרי כשבידי החמאס 20 ישראלים חטופים, שהחמאס מן הסתם יאיים בלי הפסקה שכל התקדמות ישראלית מסכנת את חייהם? איך אתם מבטיחים שבמקרה כזה החטופים החיים ישרדו? ואיך תשיגו הסכמה לאומית רחבה למלחמה שמסכנת את חיי החטופים?
עד כה לא שמעתי שום תשובה על השאלות הללו, שאלות עקרוניות ומשמעותיות, משום גורם כלשהו בהנהגה הישראלית.
והטעות הקשה ביותר היא עיסקה חלקית. יש בה את כל הרעות החולות: גם הפסקת לחימה, גם נסיגה, גם שיחרור מחבלים - ולא כל החטופים משוחררים.
הטעות הקשה של נתניהו היא, שבניגוד לרוב תקופות שלטונו, שבהן ידע לבצע תמרונים מדיניים כדי להביא להישגים מדיניים - הסכמי אברהם הם אחד ההישגים הגדולים של שלטונו - מול החמאס הוא זנח את כל התמרונים הללו. הוא מגיב ולא יוזם, משאיר לחמאס את ההובלה. וכיוון שהוא מגיב ולא יוזם, לא ישראל קובעת את סדר היום. כיוון שהוא לא יוזם, הוא מפקיר את זירת התעמולה למתנגדיו הפוליטיים מאידך (כמובן, להבדיל טריליוני הבדלות) שמצליחים לשכנע את הציבור שההאשמה שאין עיסקה היא של נתניהו, לא של החמאס.
נתניהו היה צריך להניח כבר לפני חצי שנה הצעה רצינית לחמאס: מוכנים לעצור מיד את המלחמה ולסגת מהרצועה נסיגה מלאה - תמורת שיחרור כל החטופים החיים באופן מיידי. בלי שיחרור מחבלים, בלי להיכנס למשא ומתן ממושך. זאת ההצעה הישראלית ואין בילתה. מוכנים לעצור מיד את המלחמה ולסגת, אם תשחררו מיידית את כל החטופים החיים.
הצעה כזו היתה מעבירה את הכדור כבר לפני חצי שנה למגרש של החמאס: אם היה משיב בחיוב - היו כל החטופים החיים משוחררים כבר מזמן, והיום כבר היינו מן הסתם במלחמה מחודשת מול החמאס, בלי הנטל של החטופים. אם היה משיב בשלילה, זה היה שומט את השטיח מתחת לרגלי מתנגדי נתניהו. זו היתה הוכחה חד משמעית שהאשמה על אי שיחרור החטופים מוטלת רק על החמאס, שאפילו פיתוי של הפסקת הלחימה לא מביא אותו לעיסקה. לקפלניסטים היה קשה במקרה כזה לשכנע את רוב הציבור, שרק בגלל נתניהו החטופים עדיין נמקים במנהרות עזה. גם אם הקפלניסטים היו ממשיכים בהפגנות שלהם נגד נתניהו כי זה יסוד קיומם, ההמונים לא היו יוצאים לרחובות. ואז גם המשך המלחמה היה נעשה בקונצנזוס מלא. ומלחמה בקונצנזוס היא תמיד מוצלחת יותר ובעלת הישגים גדולים יותר.