כתבה מקיפה שפורסמה בעיתון 'הארץ' על האלוף במיל' דוד זיני, הצפוי להתמנות לראש השב"כ, הציגה את תקופת פיקודו על גדוד 51 של גולני לאחר מלחמת לבנון השנייה.
הכתבה חשפה אישיות של מפקד שקיבל לידיו גדוד כואב, שחווה אובדן כבד בקרב בבינת ג'בייל, והתעקש להחזירו למסלול.
זיני קבע לחייליו קו ברור, כשהוא אומר להם כי "צריך להתעסק בחיים ולא במתים". היו מי שחשו קושי בגישה הנוקשה, אולם איש לא חלק על כך שהמג"ד החדש ניסה בכל כוחו להחזיר את הלוחמים למסלול.
גם אביו של שירן אמסילי, לוחם שנפצע בבינת ג'בייל, אמר השבוע במסגרת התחקיר, "זיני פגש גדוד חצי מפורק. הוא ניסה לתקן, החיילים שהיו במצב נפשי קשה רצו עוד יותר להתפרק וזה הביא להתנגשות. בסוף הוא הצליח. זיני הרים אותם".
בחורף 2007 התרחש משבר חריג כאשר עשרות חיילים נטשו את בסיס צאלים במחאה. זיני עמד מולם בקשיחות, הטיל עונשים על המובילים, והתעקש לשמור על המשמעת. למרות הקונפליקט, הצליח להחזיר את הסדר והגדוד המשיך קדימה.
פקודים של זיני מתארים אותו כמפקד יוצא דופן. עידו גל רזון, ממייסדי עמותת "לוחמים לחיים", אמר כי "הוא נשכב על הגדר למען הפצועים". דוד שאולוב, ששירת תחתיו, הוסיף, "הוא היה מפקד מזן אחר, שלא מגיע כדי להעביר קדנציה אלא נחוש להטביע חותם".
לצד משמעת ודרישות גבוהות, זיני גם ידע לשאוב השראה מערכיו האישיים. לפני כניסות לרצועת עזה היה מעמיד את חייליו בח' ומדבר אליהם דברי חזון ואמונה, ואף מבקש מהחייל הפחות דתי לברך את היחידה. שאולוב מספר, "הוא היה מכניס בנו רוח גדולה ומוטיבציה".
"יהיו שיטותיו אשר יהיו, אין חולק על כך שזיני שיקם את גדוד 51", סיכם כתב 'הארץ' הילו גלזר. גדוד 51 זכה בצל"ש יחידתי על הצטיינותו בלחימה, וזיני עצמו קיבל תעודת הצטיינות מהרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי.