יוסי בן ברוך מעצורי פרשת בת עין, יצא זכאי במשפטו. כך נפסק בצהרים בבית המשפט המחוזי בירושלים. בן ברוך שוחרר מן המעצר שבו הוחזק שנה ושמונה חודשים. הוא הודיע כי בכוונתו להגיש תביעת נזיקין בגין העוול שנגרם לו בעצם מאסרו. לאחר שיחרורו, נסע בן ברוך עם אשתו לביתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ושם חגג את זיכויו.
לביתו של הרב אליהו הגיעו גם יו"ר יו"ר ארגון "חננו" שמואל מידד (זנגי) ועורך הדין ציון עמיר שייצג את יוסי. יו"ר ארגון "חננו", שמסייע לחיילים ואזרחים שנקלעו לבעיות משפטיות עקב המצב הביטחוני,
הגיב בסיפוק על החלטת בית המשפט, ואמר: "הצדק יצא לאור".
כתבתנו חגית רוטנברג מוסרת כי השופטים נימקו את ההכרעה בכך שהתביעה ביקשה לבסס את האישום על עדותו של עד שותף- שלומי דביר, שהיה שותף במעשה. השופטים אמרו כי כל התייחסות לעדותו של עד שותף נבחנת בזהירות רבה, ומצריכה רמת מהימנות גבוהה וחיזוקים רבים על מנת שתתקבל. במקרה זה, כיוון שעדות זו היא הציר המרכזי עליו מבססת התביעה את כתב האישום, ועל פי עדות זו יקום ויפול דבר, מחייבת העדות משנה בדיקה וזהירות.
השופטים מציינים כי העד מסר גרסאות רבות, שקשה לברור מתוכן את הגרסה האמיתית, וכן היו בה קשיים ראייתיים רבים, למשל בנושא גניבת העגלה, ובנושאים נוספים.
בנוסף, הציג הנאשם לכל אורך החקירה והמשפט גרסה אחת הכופרת בכל האישומים. "התביעה לא השכילה להציג ולו בדל ראיה חיצונית שתאמת את עדותו שלומי ותסתור את גרסת הנאשם", הכריעו השופטים.
למרות שהיו חיזוקים לגרסה המפלילה, אין הם מכסים על הקשיים הראייתיים בעדותו של שלומי, ואין כל סתירה לעדותו של הנאשם.
עוד הוסיפו השופטים כי העובדה שהנאשם שמר על שתיקה מוחלטת בכל חקירותיו, ועסק בתפילה ולימוד משניות, אינה מהווה חיזוק לצורך הרשעתו.
בסיכום אמרו השופטים כי התביעה לא הצליחה בראיות שהציגה להרשיע את הנאשם מעבר לספק סביר. בכוונת בן ברוך לתבוע פיצויים מהמדינה על 20 חודשי מעצר שווא.
עו"ד ציון עמיר שייצג את יוסי, אמר לאחר זיכויו כי השב"כ והפרקליטות עשו "חצי מלאכה", וביקר אותם על כך בחריפות. לדברי עמיר שתיקתו של בן ברוך בחקירתו בשב"כ עזרה לזיכויו, כיון שאם היה מדבר יכלו להוציא ממנו הודאות בדברים שהוא לא עשה.
לביתו של הרב אליהו הגיעו גם יו"ר יו"ר ארגון "חננו" שמואל מידד (זנגי) ועורך הדין ציון עמיר שייצג את יוסי. יו"ר ארגון "חננו", שמסייע לחיילים ואזרחים שנקלעו לבעיות משפטיות עקב המצב הביטחוני,
הגיב בסיפוק על החלטת בית המשפט, ואמר: "הצדק יצא לאור".
כתבתנו חגית רוטנברג מוסרת כי השופטים נימקו את ההכרעה בכך שהתביעה ביקשה לבסס את האישום על עדותו של עד שותף- שלומי דביר, שהיה שותף במעשה. השופטים אמרו כי כל התייחסות לעדותו של עד שותף נבחנת בזהירות רבה, ומצריכה רמת מהימנות גבוהה וחיזוקים רבים על מנת שתתקבל. במקרה זה, כיוון שעדות זו היא הציר המרכזי עליו מבססת התביעה את כתב האישום, ועל פי עדות זו יקום ויפול דבר, מחייבת העדות משנה בדיקה וזהירות.
השופטים מציינים כי העד מסר גרסאות רבות, שקשה לברור מתוכן את הגרסה האמיתית, וכן היו בה קשיים ראייתיים רבים, למשל בנושא גניבת העגלה, ובנושאים נוספים.
בנוסף, הציג הנאשם לכל אורך החקירה והמשפט גרסה אחת הכופרת בכל האישומים. "התביעה לא השכילה להציג ולו בדל ראיה חיצונית שתאמת את עדותו שלומי ותסתור את גרסת הנאשם", הכריעו השופטים.
למרות שהיו חיזוקים לגרסה המפלילה, אין הם מכסים על הקשיים הראייתיים בעדותו של שלומי, ואין כל סתירה לעדותו של הנאשם.
עוד הוסיפו השופטים כי העובדה שהנאשם שמר על שתיקה מוחלטת בכל חקירותיו, ועסק בתפילה ולימוד משניות, אינה מהווה חיזוק לצורך הרשעתו.
בסיכום אמרו השופטים כי התביעה לא הצליחה בראיות שהציגה להרשיע את הנאשם מעבר לספק סביר. בכוונת בן ברוך לתבוע פיצויים מהמדינה על 20 חודשי מעצר שווא.
עו"ד ציון עמיר שייצג את יוסי, אמר לאחר זיכויו כי השב"כ והפרקליטות עשו "חצי מלאכה", וביקר אותם על כך בחריפות. לדברי עמיר שתיקתו של בן ברוך בחקירתו בשב"כ עזרה לזיכויו, כיון שאם היה מדבר יכלו להוציא ממנו הודאות בדברים שהוא לא עשה.