ועדת החוץ והביטחון, בראשות חבר הכנסת בועז ביסמוט, המשיכה היום בדיוניה בהצעת חוק שירות ביטחון לשילוב תלמידי ישיבות.
הדיונים חושפו את המחלוקת העמוקה בין חברי הועדה לגבי היקף הגיוס הנדרש והאופן שבו יש ליישמו.
אלישבע אמיתי באואר מפורום "שותפות לשירות" פתחה את הדיון בקריאה לגיוס נרחב: "אנו שומעות הרבה על הצרכים של לומדי התורה, אבל לא שומעות מספיק על צרכי הביטחון. עולם התורה יקר לליבנו, אבל בלי ביטחון לא יהיה עולם תורה. המשפחות שלנו זה תעודת הביטוח של מדינת ישראל. הציבור החרדי צריך להיכנס תחת האלונקה עכשיו".
חבר הכנסת אלעזר שטרן הטיל ספק ביעילות הדיונים ותהה האם הם מעכבים או מעודדים גיוס: "יש היום חוק ולפיו כולם צריכים להתגייס. הציפיות והדיונים כאן יוצרים גם הם עיכוב".
חברת הכנסת שרון ניר מתחה ביקורת חריפה על התהליך: "מרתון הדיונים לא נועד באמת לקדם גיוס, הוא נועד כדי להעביר את תקציב המדינה. האתנן זה חקיקה של חוק ההשתמטות. מי שלא מתגייס לצה"ל - צריכות להינקט כלפיו סנקציות: לא תקציב ישיבות, לא הנחה במעונות, לא הנחה בארנונה ולא כלום".
היועצת המשפטית לוועדה, עורכת דין מירי פרנקל שור, הגנה על התהליך: "אנו לא עושים רברס בדיונים. כשדנו בהצעת החוק - דנו בנושאים הכבדים. את הסעיפים שהם קלים יותר השארנו לדיוני המשך. התכלית של החקיקה היא בסופו של דבר לגייס".
חבר הכנסת משה טור פז הדגיש את המחסור בכוח אדם צבאי: "חסרים לנו לוחמים. חסרים תומכי לחימה. נשים חילוניות לוחמות משלימות את המקום שהגברים החרדים לא תפסו. אני קורא לדון גם בנושא הנשים וגם בנושא השירות הלאומי".
חבר הכנסת מאיר כהן האשים את הקואליציה בניסיון לעקוף את הנושא: "רוב הקואליציה מנסה לעשות דשדוש של הוראת שעה שתשרת צרכים פוליטיים. אנו נגיע להוראת שעה מקושקשת ומבולבלת שתשרת את הצבעות התקציב, אבל לא תכבד את צה"ל והלוחמים שלנו".
חבר הכנסת ולדימיר בליאק קישר בין הגיוס לכלכלה: "הגיוס הוא גם הפתרון לכלכלה שלנו, הוא השער של החרדים לשוק העבודה. היכולת שלנו לקיים פה כלכלה מודרנית תלויה במידה רבה בחוק הגיוס".
חבר הכנסת ינון אזולאי, המייצג את הציבור החרדי, הציג עמדה מתונה יותר. "גם הציבור שלנו רוצה חוק. אנחנו רוצים חוק שיעשה את הטוב ביותר. אמרנו את זה פה בוועדה. אנחנו מצד אחד רוצים לשמור על מי שלומד תורה, ולגבי מי שלא - שילך לצבא.
עוד הוסיף: "צריכים לתת אפשרות לחרדי שיכנס חרדי וייצא חרדי. הצבא צריך להעמיד בפניו את התנאים. מי שיושב ולומד, יוכל למוד בשקט. מי שלא לומד - יוכל ללכת לצבא בשקט כשהוא יודע שיש מענה לצרכים שלו".
סגן אלוף אביגדור דיקשטיין, ראש ענף חרדים באכא, הבטיח כי הצבא מוכן לקליטה נרחבת: "מספר קליטת החרדים לשנת 2026 הוא לא מוגבל מבחינת היכולת שלנו לקלוט. אנו עושים הכול כדי שהחייל החרדי שחוזר הביתה ידע לספר שטוב לו בצבא מבחינה רוחנית ומקצועית".