הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) פרסם היום (שלישי) את דוח "Education at a Glance" לשנת 2025, הסוקר את מערכות החינוך ב-38 מדינות, בהן גם ישראל.
מהנתונים עולה כי רוב המורים במערכת החינוך הישראלית פורשים בתוך חמש שנים מתחילת עבודתם, במיוחד בבתי הספר היסודיים ובתיכונים.
עוד עולה כי הכיתות בישראל צפופות במיוחד. בחינוך היסודי נרשמים בממוצע 27.4 תלמידים בכיתה, לעומת 20.6 תלמידים בממוצע במדינות ה-OECD - פער של כ-33%. בחטיבות הביניים, הפער עומד על כ-31%. ישראל מדורגת במקום השני מבין המדינות החברות, אחרי צ'ילה.
גם מספר ימי הלימוד בישראל מהגבוהים בארגון, עם 214 ימי לימוד בשנה בחינוך היסודי, לעומת ממוצע של 186 ימים במדינות האחרות. ישראל היא מהמדינות הבודדות בהן נמשכים הלימודים שישה ימים בשבוע.
הדוח מציין כי שעות הלימוד בישראל גבוהות במיוחד - 941 שעות בשנה בחינוך היסודי (לעומת 804 במדינות ה-OECD), ו-1,002 שעות בחטיבת הביניים (לעומת 902). גם בחטיבה העליונה, ישראל מדורגת גבוה, אחרי איטליה, קולומביה וקוסטה ריקה.
למרות העומס, ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג בישראל היא מהגבוהות בעולם. בשנת 2022 השקיעה המדינה 7.2% מהתמ"ג בכל שלבי החינוך - מהחינוך הקדם יסודי ועד להשכלה הגבוהה. מדובר באחוז גבוה משמעותית מהממוצע בארגון.
באשר לרמות ההשכלה, ישראל בולטת לטובה: 50.5% מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקים בהשכלה שלישונית - לעומת 41.5% בממוצע ה-OECD. שיעור בעלי ההשכלה הנמוכה (עד חטיבת ביניים) נמוך יחסית - 12.3% בלבד.
שר החינוך, יואב קיש, מסר בתגובה, "ה-OECD מציג תמונה מורכבת אך מוכרת: ישראל בצמרת המדינות בהשקעה בחינוך ובמספר ימי הלימוד, אך עדיין מתמודדת עם צפיפות בכיתות ושחיקת מורים. לשם כך אנו מובילים בימים אלה ועדה משותפת עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שבוחנת מחדש את מודל התקינה ואת הצעדים להקטנת הכיתות. המטרה ברורה - שההשקעה המשמעותית בחינוך לא 'תישחק' בדרכה הביורוקרטית לכיתה, אלא תגיע ישירות במלוא עוצמתה והיקפה לכל תלמיד, תלמידה ועובד הוראה".