על יכולות האיום הצבאי מצד החות'ים על ישראל ועל היציבות האזורית, בין השאר בהסתמך על ניסיון העבר של הארגון, שוחחנו עם חוקרת החות'ים, נועה לזימי ממכון משגב לביטחון לאומי.
בפתח דבריה מציינת לזימי כי ירי הכטב"מים החות'י נמשך ובמספר רב של אירועים, גם אם לא כמטח גדול הרי שכמותית מדובר בכמות גדולה של ירי בטווח זמן קצר. כל זאת בהתאם להצהרותיהם של החות'ים לנקמה על המלחמה בעזה ומעבר לשלב הבא, השלב החמישי שבו יפגעו ביעדים אסטרטגיים בישראל, הצהרה שהעלו לפני למעלה משנה, לאחר הפגיעה הישראלית בנמל חודידה.
"יש כאן ניסיון להרחיב את קשת האיומים, אבל היכולות מפותחות באזורים מסוימים ומוגבלות במקומות אחרים. ראינו זאת בתחקיר שלימד שהכטב"מ שפגע בשדה התעופה רמון היה מייצור עצמי, כלומר שהם לא נשענים רק על איראן", אומרת לזימי ומציינת כי אמנם איראן מנסה לשקם את תדמיתה שנפגעה קשות באמצעות השימוש בגרורותיה, אך החות'ים אינם מסתמכים רק על הזרמת האמצעים והנשק מאיראן, והם מפתחים ייצור עצמי של האמל"ח הזה.
"אספקת הנשק מאיראן לא יציבה. אחרי 'עם כלביא' איראן במצב לא פשוט והיא לא יכולה להרשות לעצמה את אותה זרימת נשק ורכיבים כמו בעבר. החות'ים לא מחכים רק לאיראנים. יש עדויות לקשרים שיש להם עם הרוסים והסינים, לצד שיתוף פעולה עם ארגוני טרור אחרים באזור", היא אומרת ומציינת כי בשלב זה קשה לאמוד כמה אמצעי לחימה עדיין מוחזקים בידי החות'ים שמתחפרים היטב בביצורים תת קרקעיים. "המודיעין משתפר אבל עדיין לא נותן תמונה מלאה".
"הם מנסים ללמוד אותנו, לחדור את מערכות ההגנה ולנסות מודלים חדשים, בין אם אלו מודלים איראניים ובין אם מדובר בפיתוחים שלהם, כרגע בעיקר כטב"מים.
לבד מסוגיית הטילים ישנם אפיקים נוספים בהם פועלים החות'ים על מנת לפגוע במערב, ואחת מהם, כך לפי הערכות והשערות מסוימות, היא הפגיעה בכבלי תקשורת תת-ימיים. הדיווח של מייקרוסופט באחרונה על עיכובים בשירותים בעקבות פגיעה בכבלים בים האדום העלתה את ההערכה שאכן מדובר בפגיעה של החות'ים, מה שלא קורה לראשונה, אם כי יש מי שבעבר הסבירו את הפגיעה בכבלים התת ימיים הללו כתוצאה של גרירת עוגן.
לזימי מזכירה כי בסוף שנת 23' ערוצים המזוהים עם החות'ים, חיזבאללה ומיליציות שיעיות פרו איראניות בעיראק רמזו לאפשרות של פגיעה בתשתיות קריטיות בים האדום במידה ויוגבר הלחץ על החות'ים. היה זה כאשר החלה היערכות לקואליציה בינלאומית שתגיב לפעולות החות'ים.
הנסיבות מחזקות את ההערכה שיש לתת עליה את הדעת, ולפיה אכן מדובר בחבלה ולא בתוצאה של גרירת עוגן. לחות'ים, היא מציינת, יש צוללנים, גם אם אין להם צוללות מתקדמות שיוכלו להגיע לעומקי השיא שבהם מצויים כבלי תעבורת התקשורת. "אין להם צי תת ימי", היא מציינת ומזכירה כי רוב מוחלט של האמצעים המאיימים מצד החותים הם מעל פני הקרקע, גם כאשר מדובר בים, ועם זאת יש לבחון ולשקול את האפשרות ברצינות.
דרך נוספת בה ככל הנראה מבקשים החות'ים להתחזק ולפגוע בסובביהם היא דרך הסמים. "לאחרונה, ולא לראשונה, דיווחה ממשלת תימן הלגיטימית שיושבת בעדן על פשיטות שבוצעו על מעבדות לייצור סמים ושהעבריינים קשורים למורדים החות'ים. באותו דיווח נטען גם שהאיראנים מנסים להבריח לחות'ים חומרים לנשק כימי".
באשר למעבדות הסמים מתחזקת בכך האפשרות שמרכז הכובד המזרח תיכוני בתחום זה יעבור מסוריה, שם ניהל אסאד אימפריה של סמים, לתימן. "החשש הוא שהחות'ים מנסים להקים בעזרת האיראנים רשת סמים מאורגנת שתהפוך את תימן למרכז הפצת סמים גם דרך הגבול הסעודי וגם בתוך תימן כאפיק למימון פעילות הטרור שלהם וגם כאמצעי להחלשת החברות במדינות המפרץ. זו מטרה מאוד הגיונית מבחינת האמביציות של החותים ואיראן באזור. אנחנו יודעים שרשתות סמים מאפיינות ארגוני טרור".
"זה מלמד אותנו צניעות בהתייחסות לחותים. היו להם שבע שנות מלחמה של הסעודים בהם. הקואליציה הוקמה במרץ 2015 אחרי ההפיכה החות'ית, הם הטילו מצור יבשתי ימי ואווירי שאמנם נאלצו להפסיק אותו בשל הלחץ המערבי בעקבות המצב ההומניטארי המתדרדר, ובכל זאת היה מדובר בצעד משמעותי. בנוסף היה גם מבצע קרקעי, אבל החות'ים מאוד מתמצאים בטופוגרפיה המסובכת של תימן, אזור שלא פשוט להילחם בו. נוסיף לכך את הסיוע האיראני שהיה אז בשיאו ואת הכלים הנוספים שאינם צבאיים כמו החדרת אנשים שלהם לערים ולמחוזות שבשליטתם. האנשים הללו מונו למפקחים, לשופטים ועוד, הם הכניסו שינויים רדיקאליים במערכת המשפט, בין השאר עונש מוות. הם הצליחו להיכנס לכל המוקדים ולשלוט בפועל על חלקים נרחבים בתימן".
בעיניה מול כל זאת על ארה"ב להציב גיבוי ומטריית הגנה לקואליציית ארגונים שייאבקו בטרור החות'י.