לאחר כ' 7-8 ישיבות של וועדת שח"ל, ריכזתי את עיקרי הדברים הראשונים שיש לטפל בהם בדחיפות למען הכשרות, ולכן אבקש להביא את הנושאים דלהלן לדיון לישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל, ולהתקדם בקבלת החלטות מה שאפשר.
מסקנות ביניים שרשמתי מוועדת שח"ל.
להלן הליקויים החמורים שיש לטפל בהם באופן מיידי, ולקבל החלטות ע"י ועדת שח"ל, וע"י מועצת הרבנות הראשית לישראל:
א. יש לקבוע מס' שחיטות הבהמות לשעה,ואם נקבע 350 ליום, אזהעיקר לדרוש לעמוד בהחלטה, וגם לא 351, חוק ולא יעבור.ועוד תיקנו שבמפעל שבו שוחטים 500 ראש בקר ביום, יעבדו שני בודקי חוץ, וזו תקנה ראויה. אלא שהיא לא עונה על המהירות של בדיקת הפנים, לכן צריך להשלים את התקנה, שמלבד שני בודקי חוץ, שיעבדו גם שני בודקי פנים.
ב. יש לקבוע את זמן בדיקת הפנים, וכיום כ-45 שניות, ובקושי ובדיעבד מספיקים, ולפעמים עוברים גם על נהלי הרה"ר, וכן בבדיקות חוץ. שני הסעיפים הנ"ל הם יסודיים ביותר לכשרות.ויש לשים לב: שלעתים מהירות הליין אינה גבוהה, אבל מאחר שלבודק פנים יש מקום מצומצם, אז בגלל חוסר הנוחות, לא מספיק לו הזמן לבדיקה.
ג. יש לטפל בדחיפות בשכרם הגבוה של ראשי הצוותות, ובודקי חוץ, שמקבלים שכרם ישירות מהיבואן, ויש בדבר הזה תלות גדולה ליבואן, ורואים הבדלים ופערים גדולים בין הבודקים, ובין מפעל למפעל, באחוזי הבהמות הכשרות והחלק, וזה אומר דרשני. ואמנם לפעמים זה משתנה בין המדינות (כברזיל), שזן הבהמות טוב יותר, אבל בעיקר זה קשור הרבה מאוד בקשר שבין היבואן לראש הצוות. וכן יש לקבוע גם נוהל אחיד ומחייב, לחלק, וכשר. ועוד יש לקבל כבר החלטה מתי להעביר את השכר דרך הרה"ר, למשק סגור של שח"ל.
ד. ובאותו ענין, יש להוציא מידי היבואן את שיבוץ ראש הצוות, ובודק חוץ, ויש להעביר זאת לוועדה של לפחות שלושה מהרבנות הראשית, ואחד מהם חבר מועצת הרה"ר, שהיא תקבע ותחליט על השיבוץ, ובזה נפתור הרבה מאוד בעיות של תלות ראש הצוות והבודק חוץ ביבואן. וגם יש לקבוע יסוד, חוק ולא יעבור: שכל שוחט לא ישחט באותו מיפעל, ועם אותו יבואן, יותר משתי עונות, וזה יסייע הרבה לתלות בכשרות. ובשלב ראשון, יש להגביל את היבואן בבחירת הצוות, רק לשתי עונות בלבד, ובהמשך להעביר הכל לוועדה. ובעבר אכן זה היה בידי הרה"ר, אבל עכשיו
יש לשפר זאת ע"י ועדה של שלושה כנ"ל, ויותר נכון לקבוע בנהלים, שגם חברי הועדה הזאת, יש לשנותם מידי שנה או שנתיים.
ה. יש לדרוש מהיבואנים, שאיננו מאשרים עוד מהעונה הקרובה את זמן יציאת השוחטים לארבעה חודשים, זה לא מתקבל על הדעת כלל, ואכמ"ל ולפרט. ולכן בשלב ראשון צריך להוריד את זה לשני חודשים, ולא יותר. ואמנם אכן יש תקנה שהיבואן לא יוכל לדרוש מאנשי צוות השחיטה לצאת יותר מחודשיים, ומה שקורה זה, שיש מאנשי הצוות שכן מעוניינים לצאת ל-4 חודשים, וזה יוצר לחץ אצל שאר השוחטים, והיבואן, לכן יש להגביל את היבואן, ואת השוחטים, בתקנה מחייבת שלאחר חודשיים, יש לעשות התרעננות של כשבועיים שלושה בחיק המשפחה.
ו. צריך להתקדם להחלטה שגיל ראש הצוות והשוחטים לא יעלה על 75, ולא לוותר, כי העבודה היא קשה ודורשת מאמץ גופני. הסיפור של הרב פרץ והרב נחמד והבג"ץ הוא מביש ביותר. וראה מכתבו של כב' הרה"ג אליעזר שמחה וייס שליט"א - מיום ה' מנחם אב תשפ"ה. הרב וייס צודק ביותר, כי אין צורך להתייחס לבג"ץ כלל, כשהוא סותר את העניינים הקשורים להלכה, כי אין זה תחומו כלל. והיו גם עוד שאלות קשות מאוד על תיפקודם, וגם הבג"ץ יודה בהחלט לדברינו. ודומני, שהתשובות לבג"ץ לא היו מתואמות מספיק עם הרבנים.
ז. יש לוודאות את מקום מעמדי השחיטה (בקס-BOX), שלא ינועו ולא ינודו בזמן הובלת הבהמה הבאה בתור, והחשש בזה כידוע הוא לשהיה ודרסה. ויש גם שלפעמים הבקס בנוי בצורה גרועה, שגורם שהצוואר לא מתוח דיו, והסימנים נעים ונדים יחד עם הסכין, או שהראש מוטה לצד וקשה להגיע לסימנים, או שהסכין פוגע במפרקת וכו', ולכן מעמד הבקס חשוב ביותר.
ח. מעמד המנקר שלא כפוף לראש הצוות, ואין רואהו, ואין עליו שום מפקח, צריך לשנותו שיהיה גם עליו פיקוח. וכיצד הוא מספיק את הכמויות הרבות של הבהמות שחייב לעשות כ"כ במהירות לניקור החלבים, ואע"פ שהגוי עושה את רוב ככל המלאכה. ופעמים שראש הצוות לא בקי בניקור די הצורך, בכדי לפקח עליו. ולכן מכאן ולהבא צריך ראש הצוות לידע את מלאכת הניקור.
אין בכוונה כלל לפגוע ולהוריד את שכר השוחטים והבודקים, וגם במשק סגור אין למעט משכרם כיום, ואדרבה, תפקיד הרבנות לגבות את צוות השחיטה, אא"כ יש תלונות שיש לבודקם ברצינות.
כל הדברים הנ"ל צריכים טיפול מיידי של דיון במועצת הרבנות, והחלטות מיושמות.
וכן לכל הנ"ל חייבת הרבנות הראשית לשלוח בקביעות לפחות 5 מפקחים משוטטים ממפעל למפעל, ובהפתעה, ובאופן מיידי, וצריך לחשוב כיצד ישולם שכרם, וששכרם יהיה גבוה ומכובד. וכן חייבת הרבנות הראשית לשלוח שלושה חברים של מועצת הרה"ר מוועדות שח"ל לבחון את המפעלים מקרוב, ובעין הלכתית רואה ובוחנת.
וכ"ש שבינתיים אין לקבל כל רעיון על דיון בבעלי כנף מחו"ל, בטרם שיתוקנו הליקויים הנ"ל, וכד', שכבר נמצאים הם בסמכות הרבנות הראשית.
2. ובשלב הבא, יש לטפל בעוד מס' נושאים: כדוגמת פתיחת הטרפש, שכיון שאת פתיחת הטרפש פותח הגוי, והישראל לפעמים אינו רואה, והגוי חותך בלא זהירות את הטרפש, ושמא ניקבה הריאה דרך הטרפש, לכן יש לקחת את הטרפש ולצרפו לריאה לבדוק את שניהם.
וכן מידי פעם שומעים תלונה על שלא נעשתה בדיקת סכין בין בהמה לבהמה, והדבר חמור.
וכן מצלמות ואמצעים טכנולוגיים יכולות להיות כלי עזר יעיל וטוב, גם על המפעל בכלליותו, וגם על השוחטים והבודקים, אבל ברור שאינם תחליף לפיקוח והשגחה ובדיקה. ואמנם יש להטמיע מצלמות וכד' כתוספת, וכחובה מכאן ולהבא במפעלים חדשים.
וכן החותמות והלוגרמות צריכות להיות במקום סגור ומסוגר, והמפתח רק בידי ראש הצוות, ובידי עוד שני שוחטים בכירים.
וכן צריך לדאוג לתפילות במניין של כל הצוות. וכן לבעיות הכשרות הרבות של האוכל, וחדרי המגורים, והרוחניות והגשמיות תלויים זה בזה, וראה מכתבו של הרב אליעזר שמחה וייס שליט"א, מיום ט"ז מנחם אב תשפ"ה.
וכן יש לעודד לשמוע תלונות אנונימיות, ולבררם ביסודיות ובזהירות רבה שהן לשם שמים, ושאין בהם שייכות לריב, בכדי שמצד אחד נוכל לפתור את התקלות, ולמונעם בעתיד, ומצד שני לשמור על חסיון המתלונן, ועל פרנסתו. בעצמי שמעתי הרבה מאוד תלונות, ואנשים מפחדים מאוד לומר את שמם, שלא להפסיד את פרנסתם, ושותקים, והכשרות מפסידה מזה בגדול.
3. ולסיום: אומר שלושה יסודות בכדי להעמיד את הכשרות לפסים שנתחיל להיות מרוצים:
א. מנהל מחלקה טוב ומקצועי, שיתפוס את המחלקה ביד רמה, ולא לוותר, ושיזמן מיד לשימוע על כל תקלה. ראה מכתב בענין הרב טביב - מכסלו תשפ"ג, והאם הדברים החמורים ביותר שם טופלו? לא ולא, אלא האיש חזר לעבודה, זו רפיסות וחוסר אחריות, וחוסר מנהיגות.
ב. פיקוח של לפחות 5 מפקחים כנ"ל.
ג. יש לפרסם ולעודד הרבה, ללמידה עיונית ומעשית, למקצועות אלו של שחיטה, ובדיקת הסכין, ובדיקת הריאה, פנים, וחוץ, וגם יש צורך להביא מנקרים טובים ויר"ש לשוק. וצריך השקעה רבה בפרסום, ובזה יפתרו כל הבעיות, שאם יהיה היצע גדול של צוותות השחיטה והניקור, אז יבחרו הטובים.