ד"ר כפיר תשובה, מומחה לתורת המשחקים, איש המכללה האקדמית רמת גן, מנתח את הכישלון ההסברתי שליווה את המהלך ההתקפי בקטאר וקובע כי דווקא משפטי ראווה לבכירי הנוח'בות יוכלו לשמש תיקון לכשל ההסברתי ולקידום מו"מ להשבת חטופים.
"בתקיפה בקטאר הוסרה החסינות שהייתה לקטאר, שמשחקת משחק כפול כשהיא גם תומכת באחים המוסלמים ובחמאס וגם מחזיקה בשטחה את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר ופועלת באקדמיה האמריקאית לקידום הרעיונות שלה. המשוואה הזו נשברה", אומר ד"ר תשובה.
ואולי, שאלנו את ד"ר תשובה, התגובה האמריקאית המסתייגת מהפעולה הישראלית דווקא מחזקת את התחושה בקטאר שמכאן ואילך דווקא תהיה החסינות הזו רלוונטית? תשובה משיב ואומר כי איום הופך לאפקטיבי גם אם יש עשרה אחוז הסתברות שהוא יתקיים. די בכך כדי לשנות התנהגות, והתגובה האמריקאית אינה מבטלת את אותו סיכוי ליישום האיום על קטאר ודומותיה. "ראש הממשלה אמר בצורה מפורשת שהחסינות נגמרה", הוא מזכיר.
עוד מעיר ד"ר תשובה כי בהחלט יתכן שכלפי חוץ ארה"ב מזעיפה פנים, אך היא עושה זאת כחלק מהמשחק על המגרש הבינלאומי בשל האינטרסים שלה בקטאר, אך בפועל היא דווקא מרוצה מהמהלך הישראלי. "אנחנו לא באמת יודעים מה קורה מאחורי הקלעים".
עם זאת סבור ד"ר תשובה כי ישראל שגתה גם הפעם בהיבט ההסברתי של הפעולה. מיסגור שונה של האירוע היה מניב תגובה בינלאומית אחרת, הוא סבור. כעת, מזכיר תשובה, התפיסה הבינלאומית היא שבעוד החמאס מתכנס לדון בהפסקת אש ישראל הפציצה את מנהיגיו. מדובר במיסגור אנטי ישראלי של האירוע שכן חמאס מצטייר בו כמי שמחפש שלום וישראל כמי שמחריבה את הסיכוי לכך.
לעומת זאת, סבור תשובה, לו הייתה ישראל מקדימה לתקיפה אולטימאטום, כפי שטראמפ נהג במקרה איראן, ומקציבה מספר ימים לתגובה להצעת הנשיא האמריקאי לשחרור חטופים, הרי שתקיפה יום למחרת הייתה מתקבלת אחרת לחלוטין בעולם. לשאלתנו אם שנאת ישראל שבעולם לא הייתה מביאה עלינו את אותה שנאה ואותה ביקורת גם בתרחיש כזה, אומר תשובה כי יש לבחון את הדברים מול החלופות, והאלטרנטיבה שבה נקטה ישראל הרבה פחות טובה.
גם בסוגיית המהלכים הדרושים על מנת להביא להשבת החטופים סבור ד"ר תשובה כי ישראל יכולה לנקוט במספר צעדים שעד כה לא ננקטו, ואחד מהם הוא משפטי ראווה למחבלי הנוח'בה, מה שגם ישפר את מצבה ההסברתי של ישראל בעולם.
להערכתו משפטים שכאלה לבכירי המחבלים יוכלו לשנות את הנרטיב הבינלאומי וגם יעשו צדק כאשר יוטלו על אותם מחבלים עונשי מוות. תיאור הזוועות במשפט סדור עם תביעה מול סניגור, שבו יוצגו ראיות, יובאו הסיפורים הקשים יחזיר לעולם את תודעת הטבח. תשובה מציין כי לאחר מתן גזר דין המוות הוא יושהה ויהווה קלף להשבת החטופים.
לשאלתנו אם מי שמתכחש לטבח ישנה את דעתו בעקבות משפט שכזו, משיב ד"ר תשובה בחיוב. להערכתו ההד התקשורתי הנרחב שצפוי למשפט שכזה יחזיר את הטבח ותוצאותיו למודעות, יחשוף את הנתונים בפני מי שלא מכיר אותם, ומסתבר שיש רבים מאוד שכאלה, והדבר יוכל להוות מנוף לשיפור מצבה של ישראל.
עוד שאלנו את ד"ר תשובה אם אינו רואה תרחיש שדווקא מתן גזר דין מוות שיושהה הוא זה שיגרור אחריו גל של הפגנות בעולם הערבי, באירופה ואף כאן בישראל למניעת יישומו של גזר הדין. הפגנות שכאלה עלולות להפוך את מחבלי הנוח'בה לגיבורים. הזכרנו בהקשר זה את המחאה שהשמיעו ראשי האקדמיה בישראל אפילו נגד ביצוע גזר דין המוות לאייכמן בתואנה שלא נוכל להכתים את ידינו בהרג של פושע, ויהיו מעשיו חמורים ככל שיהיו. האם תקופה שבה גזר דין מוות אינו מבוצע לא תניב הפגנות ומחאות שכאלה? ד"ר תשובה סבור כי מאחר ומדובר בהשהייה שתכליתה השבת החטופים, מטרה שכל ישראלי מעוניין בה, הפגנות שכאלה לא יתרחשו.
מעבר לכך, הוא מוסיף, "חייבים להציג נחישות כלפי העולם ולהבהיר שפגיעה ביהודים לא תעבור בשתיקה", ומשפט וגזר דין שכאלה יעבירו את המסר הזה. מבלי לנסות ולנבא את העתיד סבור ד"ר תשובה שהתרחיש שהצגנו לא יקרה, אך אנחנו מוסיפים ושואלים אם גזר דין שכזה לא יגרור אחריו מעשי חטיפה של יהודים בכל רחבי העולם, על מנת לאיים על ישראל שאם זו תבצע את גזר הדין, גורל דומה יהיה גם לחטופים החדשים. תשובה סבור שמשפט רציני שבו תוצגנה ראיות ויתמקד במפקדי ובכירי הנוח'בות לא יוביל לתוצאה שכזו.