מהי השקפת התורה על מציאות גויים בארצנו?
פרסמתי מאמר מפורט בסוגיה זו להלן אתייחס בקצרה לכמה נקודות.
ארץ ישראל היא נחלתו הבלעדית של עם ישראל, ואנו מצווים לשלוט בה. אפשר לתת מקום לגויים בארצנו, במעמד גר תושב. כלומר, לא גר במובן המלא של קבלת תורה ומצוות, אלא במובן של אפשרות הישיבה בינינו, ומצוה להחיותו ולתמוך בו.
שאלה: האם אין בכך סכנה רוחנית?
הוא צריך לקבל עליו שבע מצות בני נח, מתוך הכרה שאלו מצוות שנצטווה משה. קבלת נבואת משה, עושה את גר התושב להיות נילווה על ישראל. ממילא, פוחת החשש שמא יפתה אותנו להיות כמותו.
הם אין סכנה של איבוד שליטה?
גר תושב עלול להפוך מברכה לקללה. כשאנו שומרים תורה ומצוות, נאמר: "ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה". אבל כשאנו חוטאים, נאמר: "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה". כלומר, אותו גר תושב עלול להפוך לשוט בידי הקב"ה להעניש אותנו.
מה תנאי הסף לקבלת גר תושב בימינו?
כיום אנו במצב שבו מסיבות פנימיות וחיצוניות איננו יכולים להחיל את כל התנאים ההלכתיים של גר תושב. יחד עם זאת, כל הרבנים שדנו בשאלה זו, החל מהרב הראשי הראשון למדינת ישראל הרב יצחק הרצוג, ועד ימינו, הגדירו תנאי סף עקרוני ומחייב: קבלת היותה של מדינת-ישראל מדינת היהודים. הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן הבהיר, כי אפילו הזדהות ללא מעשה עם ארגוני הטרור, וקל-וחומר שיתוף פעולה עימם מונעים את זכות הישיבה בארץ.
האם אין לחשוש משנאת המיעוטים אלינו?
מו"ר הרב צבי יהודה קוק אמר: "צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט השנאה בין יהודים ובין ערבים. להרבות ידידות והתקרבות ולבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, על זה אין מה לדון. הארץ כולה של הקב"ה הוא נתנה לעם ישראל ואין לאיש מאתנו רשות לוותר על שום חלק ממנה. באופן פרטי הם יכולים להישאר פה כמיעוטים. ואם הם לא יגרמו לנו צרות ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזו, לא נפגע בהם".
האם נוכל להחיל ריבונות על שטח בלי לתת אזרחות מלאה ליושבים בו?
בהחלט כן. זהו המצב החוקי של הרוב המכריע של ערביי מזרח ירושלים שהמדינה סיפחה לאחר מלחמת ששת הימים. הם מוגדרים "תושב" ולא "אזרח" ולכן אינם מצביעים לכנסת. מושג התושבות קיים בכל העולם המערבי ולכן אין כאן אפילו בעיה משפטית-בינלאומית.
איך נתמודד עם ערבים שמשתייכים או מזדהים עם גורמים עוינים?
בעיה זו קיימת גם בקרב ערבים אזרחי ישראל, והיא הולכת ומחריפה עם השנים.
בעשרות השנים האחרונות מזדהה חלק גדול מהערבים אזרחי ישראל ונציגיהם בכנסת עם אויבינו, ומפגין בדרכים רבות את אי-קבלת השלטון של מדינת ישראל. גם במלחמה זו, הם מפגינים בעד האויבים שלנו ומביעים הזדהות עימם.
ישנם אירועי אלימות כל העת, ובשנים האחרונות מאורעות תשס"א [שנת 2000] שהחלו בראש השנה ונמשכו כשבועיים שבהם התפרעו ערבים, חסמו צירי תנועה ויישובים יהודיים, תקפו מכוניות ואזרחים לאחר שזיהו אותם כיהודים! ורצחו יהודי במטר אבנים. רק לאחרונה, התחוללו פרעות תשפ"א, שכללו אלימות ערבית חמורה גם בערים המעורבות. רצח של שלושה יהודים ופציעת מאות. נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני ₪ בתוכם שריפת בתי כנסת. עלינו לטפל בבעיה זו באופן יסודי בטרם פורענות גדולה יותר ח"ו.
הצעה לפתרון - חוק הנאמנות
יש להחיל חוק נאמנות, שכבר עבר החלטת ממשלה (10.10.2010) , על כל מי שמבקש להיות אזרח, וגם על האזרחים הקיימים. זאת, בלי קשר אם מדובר בערבים או ביהודים שמתנגדים למדינה יהודית. יש לתת לחוק זה "שיניים" בדמות שלילת אזרחות.
מה עם דעת הקהל הבינלאומית?
"העולם כולו נגדנו - לא נורא נתגבר" כמאמר השיר המפורסם. לו היינו פועלים לפי עקרון זה - מדינת ישראל כבר לא היתה קיימת. האו"ם הכריז כבר בשנת 1975 ברוב של שני שליש כי הציונות הינה גזענות (בשנת 1991 ביטל אותה). בודאי לא היינו מספחים את ירושלים המזרחית, רמת הגולן ועוד מהלכים רבים שנקטנו. רק לאחרונה בתקיפה באיראן ובקטאר.
הם זהו העיתוי הנכון?
אם נחכה לעיתוי טוב - לעולם לא יגיע כזה. בפועל, זה עיתוי מצוין. ישנו שינוי מגמה מהותי באירופה המתמודדת עם "כיבוש איסלאמיסטי" עוין. דעת הקהל שם מקבלת ברובה הגדול את הדרישה האלמנטרית, שכל המעוניין לחיות במדינה חייב להיות נאמן לשלטונה וסמכותה, ועל אחת כמה וכמה לא לחתור תחתיה. לאחר אירועי שמחת תורה תשפ"ד, הבנה זו התחדדה והפכה למדיניות מוצהרת של מדינות מערביות חשובות.
הם אין חשש לפגיעה ביהודים בחו"ל?
מי שחושש מוזמן לעלות ארצה ויתקבל בסבר פנים יפות. אדרבא - מקום בו האנטישמיות קיימת, וכל אירוע עלול להחמיר אותה - יש לברוח ממנו לפני שיהיה מאוחר מדי.
מה לגבי השוויון?
אפילו דורשי השוויון המובהקים ביותר, אינם מוכנים למנות ערבים לתפקידים בטחוניים רגישים, או שרים במשרדים חשובים, וקל וחומר ראש ממשלה. חברי הכנסת הערביים מודרים באופן עקבי מדיונים בועדות העוסקות בביטחון המדינה. למעשה, מי שפועל לשלילת אופיה היהודי של המדינה ומתנגד לעצם קיומה, אין לו מקום בארץ. כפי שאין מקום לאיש השולל את אופיה של מדינה כלשהי בעולם שבה הוא מתגורר. זו הבנה אנושית פשוטה, ואצלנו זו גם ההגדרה ההלכתית של מצות גר תושב.