לבחור צד

השבוע, לאחר הפיגוע הרצחני בצומת רמות, שהוא עוד קרב עקוב מדם בתוך המלחמה הגדולה שלנו בדת המוות המרושעת והאכזרית שמאיימת על עתיד האנושות, היו מי שבחרו כרגיל, לעצום את עיניהם לרווחה.

באטימות אוטו־אנטישמית מדהימה, העז עיתונאי ישראלי (אם אפשר לתאר כך מי שמשרת בדבריו את הגרועים שבאויבים...), לבטא את שמחתו שלא היו בזירת הפיגוע לאחר מכן קריאות מוות לערבים; "נדיר, לא מובן מאליו... אני משער שיש חשש מפעולות נקם, אני מתכוון של היהודים..."

כך בפשטות, מוצגת הסימטריה המעוותת של התקשורת הישראלית בין רצח לקריאות נקמה אחריו - כי הרי יש טרוריסטים משני הצדדים...

אם לא די בזה, הרי שמתאם פעולות הממשלה בשטחים הזהיר: "גם המצב הכלכלי הקשה ביהודה ושומרון, וגם התפוררות מנגנוני הרשות הפלשתינית, לצד עלייה בהסתה, גורמים לנו לחשוב שיש חשש כבד מהסלמה ביטחונית ביהודה ושומרון..." הוא מוסיף ואומר ש"אנחנו רואים אחוזי אבטלה הולכים וגדלים, אנחנו רואים עלייה בניסיונות לייצר פשיעה לאומנית, ולכן זה יכול לייצר כאוס..."

מישהו אמר קונספציה ולא קיבל? כמה עוד ימשיכו לשקר לנו שעוני מוביל לטרור? כמה דוגמאות נצטרך כדי לתפוס שאין הבדל בין עני לעשיר בשנאה ובאכזריות המוסלמית הרצחנית? כמה שקרים ימשיכו להדהד על הסימטריה בין הצדדים השונים בסכסוך?

אבל למה בעצם לחשוב אחרת? למה לא לחזור שוב ושוב על אותו עיוורון ולקוות לתוצאות אחרות?

לא להישאר על הגדר

הרצח והמחריד של חסיד אומות העולם, צ'רלי קירק ז"ל, זעזע את אמות הסיפים בארצות הברית ובעולם, ובצדק. קירק לחם בגבורה בחזית ההסברה העולמית למען מדינת ישראל ועשה זאת בכישרון רב. הקול שקירק השמיע הזכיר שישנם עוד קולות שפויים בעולם, קולות שיודעים להבחין בבהירות מיהם הטובים ומיהם הרעים, ולעמוד לצידם של הטובים. עוד אחד מהקולות הצלולים האלה הוא קולו של שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי, יבדל לחיים ארוכים. בריאיון שנערך איתו השבוע בארה"ב, כמה ימים לפני הרצח הנורא, אמר את הדברים הבאים:

"אם לוקחים צעד אחורה, לא רואים רק סכסוך גיאופוליטי. מה שאתה רואה זה קונפליקט רוחני. זהו קרב של דורות. זה לא אופקי. זה לא שמאל וימין, ליברלי או שמרני, זהו קרב אנכי. זה גן עדן מול גיהינום. זה טוב מול רע. אנשים צריכים לראות את זה בהקשר הזה, אחרת הם יפספסו את כל העניין".

"מה שחמאס עשה היה רמה של רוע שכמותה, רק תסתכלו לאורך כל ההיסטוריה ויהיה לכם קשה למצוא משהו כזה. מאיפה זה מגיע? זה לא נובע רק מלחצים חברתיים, פוליטיים או כלכליים. זה נובע מרשע שמקורו מהכוחות הדמוניים ביותר ששוחררו אי פעם על פני האדמה הזו..."

"אתה לא תומך בישראל כי אתה מסכים עם הממשלה שלה על הכול. אתם עומדים עם ישראל משום שישראל מייצגת מסורת של אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, ושל החוק, של האור, של יסודות הציוויליזציה המערבית עצמה, ושל אלו המעוניינים להשמיד לא רק כל יהודי, אלא כל נוצרי, וזוהי המטרה הסופית של אנשים כמו חמאס. אתה צריך לבחור צד. זה לא משהו שנמצא בצד הזה, אלא בצד הזה. בחרו צד כי אי אפשר להישאר על הגדר. אתה פשוט לא יכול".

כאשר אני שומע אנשים כמו קירק והאקבי, אני תופס פתאום שיש אנשים בישראל שעדיין לא בחרו צד. או שגרוע מכך, הם בחרו את הצד הלא נכון.

לא ישמע עוד חמס בארצך

על רקע הדברים האלה, מקבלת נבואת הנחמה של השבוע, הפטרת כי תבוא, משמעות אקטואלית ורלוונטית במיוחד:

"כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה" (ישעיהו ס, ב).

"וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה' צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (שם , יד).

"לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה" (שם, יח).

החושך יכסה ארץ. תודעת העולם הוחשכה ושקעה בדעות כוזבות ומקולקלות. הרלטיביזם המוסרי חוגג. אין אמת. אין צדק. ומבעד לערפל הסמיך הזה, מתוך האפלה בוקע אור גדול, אורם של ישראל: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח". הצדק הישראלי הולך ובוקע ויש בין חסידי אומות העולם כמו קירק והשגריר האקבי, שיודעים לזהות את האור הזה ולצעוד לאורו. לקרוא בבהירות להכרעת ממלכת הרשע של חמאס, לקיים בנו ובצאצאינו: "לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ..."

דבריהם של האקבי וקירק כמו של חסידי אומות העולם האחרים בדורנו, הם בבחינת הכנה חשובה ליום הזיכרון העומד בפתח, יום ראש השנה, והמסר שלו לאנושות כולה.

בימים אלה הוציא ידידי הרב ד"ר יוחאי מקבילי ספר נוסף בסדרת "שירה חדשה" על המועדים, בהוצאת "מפעל משנה תורה", והפעם על ראש השנה. בפרק שבו הוא מסביר על המסר האוניברסלי של ראש השנה כתב כך: "ראש השנה הוא החג שבו עם ישראל חוגג את המלכת ה' כאל יחיד של העולם כולו, ובחגיגה זו יש לעם ישראל מסר לעולם כולו: קיום העולם תלוי בהכרה האנושית במציאות ה', והכרה זו תבטיח את חירות האדם, את המוסר ואת מימוש מהותו... ראש השנה הוא יום הולדת לאדם, כלומר לאנושות כולה, ולא רק ליהודי..."

AI בשירות הגאולה

את דבריו בפרק הזה הוא חותם בייעוד הגדול של ישראל ביחס לעצמו וביחס לאומות העולם: "היעד של עם ישראל הוא שלמות האדם. אין לעם ישראל יעד אימפריאלי לשלוט על כל העולם, אלא שכל העמים יהיו בשלטונם העצמי; גם כבודו של עם ישראל וחוסנו הכלכלי, על אף שנראים כיעדים, הרי הם אמצעים בלבד. ואפילו ריבונותו של עם ישראל על ארץ ישראל אינה יעד כי אם אמצעי, אמצעי הכרחי שאי אפשר בלעדיו, שמטרתו להבטיח את ביטחונו של עם ישראל. המטרה האמיתית העליונה היא השגת שלמות מהות האדם. כחתימת הרמב"ם את ספרו הגדול משנה תורה (מלכים יב, ד־ה):

'לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בגוים ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה'".

הרב יוחאי מסיים בקריאה אקטואלית של דברי הרמב"ם לאור טכנולוגיית הבינה המלאכותית ההולכת וכובשת את העולם: "אנו קרובים לימים אלו, לפחות מן הבחינה הטכנולוגית והטבעית הגלומה בבינה המלאכותית, ההולכת ומתפתחת במהירות, שבאמצעותה ובעזרת רובוטים משוכללים נוכל להתפנות מן העבודות הפיזיות ומן העיסוק בשאלת הבטחת הקיום הפיזי 'איך'. ואם נשאל מה יהא אז, הרמב"ם מספק לנו תשובה גדולה שיש בה הזדמנות לברכה: נוכל לעסוק ב'למה'. לקיים חיים שממלאים את מהותם ופורצים לקרבת אלוהים, ומביאים את האנושות כולה, כל אחד כפי יכולתו, להשיג את האמת ואת הטוב".

ברוח דבריהם של השגריר האקבי וצ'רלי קירק ז"ל, אפשר לומר שראש השנה הוא הרגע בזמן שבו צריך לבחור צד. להיות לצידו של הטוב האלוהי, לצד עם ישראל. "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה".

מתוך המאמר שיפורסם השבת בעלון באהבה ובאמונה של מכון מאיר