שר הבינוי והשיכון אפי איתם הגיש הצעה לממשלה הקוראת לאמץ את מסקנות ועדת זיילר ולהטיל על משרד הבינוי והשיכון את סמכויות התקינה, בדיקת האיכויות והאכיפה.
"ועדת זיילר נגעה בנקודה הכואבת: פיזור סמכויות התקינה והאכיפה על הבנייה בין המשרדים השונים יוצרת כשלים ומחדלים שעליהם שילמו אנשים בחייהם. רק מיניסטריון אחד, משרד הבינוי והשיכון, מסוגל לרכז את התחום הרחב וצריך לעשות זאת", נאמר בהודעה.
"המסקנות מדאיגות וחמורות. אנשים שלמו מחיר כבד על מחדלים קשים בתחום. הממשלה צריכה לתת כלים וסמכויות למשרד הבינוי והשיכון כדי לתקן מהשורש את העיוותים בכל הקשור לחוק התכנון והבנייה. פיזור סמכויות התקינה והאכיפה על הבנייה בין המשרדים השונים לא תתקן את הבעיה העיקרית: העדר גוף אחד המפקח על הבנייה", אמר איתם.
"מהיום שנכנסתי לתפקידי, אני, כשר השיכון, מתריע על כך שביזור הסמכויות לגופים רבים כל כך הוא כישלון ידוע מראש. יש מיניסטריון אחד שאחראי על תחום הבנייה, וטבעי לרכז בו את סמכויות התקינה, ואת בדיקת האיכויות והאכיפה".
"מאז ימיה הראשונים של המדינה טרם הוסר הערפל סביב הסמכויות בתחום הבנייה. במסגרת עבודת המשרד הצעתי לשלול רשיונות קבלן לכאלו המבצעים עבודות שלא על פי חוק, להאציל על משרד השיכון את הסמכויות להעמיד לדין פלילי קבלנים עבריינים, אבל בשל בעיות בירוקרטיות הדברים האלו אינם יוצאים אל הפועל. לדעת הגורמים המקצועיים, כל זמן שענף הבנייה סובל מהעדר גוף אחד המוודא שעבודות מבוצעות לפי תקנים ובהתאם לחוק התכנון והבנייה, צר לי, אך לא נגיע לפתרון ראוי".
"אני יכול לומר שבמכרזים שמוציא משרד הבינוי והשיכון ניתנה הוראה חד משמעית, ובניגוד לעמדתו של משרד האוצר, כי אין להכריז על זוכים במכרזים לפי ההצעה הזולה ביותר, אלא כשבאים להחליט מי יזכה במכרז, יש לתת משקל לניסיונם של המבקשים לבצע את עבודות הבנייה, להתאמתם לתפקיד, לטיב עבודתם ולאמצעי הבטיחות שהם נוקטים. האינטרס הציבורי והדאגה לאיכות המוצר היא הקודמת לכל".
"עדיין אני רואה בעיה קשה בכך שהרשויות העירוניות, באמצעות המהנדסים שלהם, הם שיאכפו את החוק. המגע של יזמים ושל קבלנים עם רשות מקומית יוצרת אקלים בעייתי: אותו גוף מנפק אישורים, אותו גוף עובד בחפיפה אחת עם הקבלן, ואותו גוף אמור גם לאכוף. לו עסק במנגנון האכיפה צד שלישי, בלתי תלוי, כמשרד השיכון, היו הדברים נראים אחרת".
יצוין כי משרד הבינוי והשיכון חתם על הסכם עם המכון לחקר הבנייה, ובו הוכרז המכון כגוף לאומי המופקד על בדיקת שיטות בנייה חדשות. ההסכם הוא חלק מהחלטת הממשלה
מנובמבר 01', ובו הוטל על שר הבינוי והשיכון להסדיר את מעמדו של המכון הלאומי כגוף האמון על קידום המחקר ההנדסי בתחום הבנייה, וזאת בעקבות התמוטטות הרצפה באולם האירועים "ורסאי" בירושלים.
על פי ההסכם, יעסוק המכון הלאומי לחקר הבנייה במחקר ופיתוח בכל הקשור לענף הבנייה: במחקר ופיתוח לקידום טכנולוגיות חדשות בתכנון ובביצוע בנייה; בסיוע בגיבוש מדיניות בתחום הבנייה; בסיוע לפתרון בעיות הנדסיות מיידיות של משק הבנייה; בבדיקה ואישור של שיטות בנייה חדשות ובמעקב אחר יישומן בפועל. הכול באמצעות הקמת יחידה במכון, שתשמש גוף בודק, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.
"ועדת זיילר נגעה בנקודה הכואבת: פיזור סמכויות התקינה והאכיפה על הבנייה בין המשרדים השונים יוצרת כשלים ומחדלים שעליהם שילמו אנשים בחייהם. רק מיניסטריון אחד, משרד הבינוי והשיכון, מסוגל לרכז את התחום הרחב וצריך לעשות זאת", נאמר בהודעה.
"המסקנות מדאיגות וחמורות. אנשים שלמו מחיר כבד על מחדלים קשים בתחום. הממשלה צריכה לתת כלים וסמכויות למשרד הבינוי והשיכון כדי לתקן מהשורש את העיוותים בכל הקשור לחוק התכנון והבנייה. פיזור סמכויות התקינה והאכיפה על הבנייה בין המשרדים השונים לא תתקן את הבעיה העיקרית: העדר גוף אחד המפקח על הבנייה", אמר איתם.
"מהיום שנכנסתי לתפקידי, אני, כשר השיכון, מתריע על כך שביזור הסמכויות לגופים רבים כל כך הוא כישלון ידוע מראש. יש מיניסטריון אחד שאחראי על תחום הבנייה, וטבעי לרכז בו את סמכויות התקינה, ואת בדיקת האיכויות והאכיפה".
"מאז ימיה הראשונים של המדינה טרם הוסר הערפל סביב הסמכויות בתחום הבנייה. במסגרת עבודת המשרד הצעתי לשלול רשיונות קבלן לכאלו המבצעים עבודות שלא על פי חוק, להאציל על משרד השיכון את הסמכויות להעמיד לדין פלילי קבלנים עבריינים, אבל בשל בעיות בירוקרטיות הדברים האלו אינם יוצאים אל הפועל. לדעת הגורמים המקצועיים, כל זמן שענף הבנייה סובל מהעדר גוף אחד המוודא שעבודות מבוצעות לפי תקנים ובהתאם לחוק התכנון והבנייה, צר לי, אך לא נגיע לפתרון ראוי".
"אני יכול לומר שבמכרזים שמוציא משרד הבינוי והשיכון ניתנה הוראה חד משמעית, ובניגוד לעמדתו של משרד האוצר, כי אין להכריז על זוכים במכרזים לפי ההצעה הזולה ביותר, אלא כשבאים להחליט מי יזכה במכרז, יש לתת משקל לניסיונם של המבקשים לבצע את עבודות הבנייה, להתאמתם לתפקיד, לטיב עבודתם ולאמצעי הבטיחות שהם נוקטים. האינטרס הציבורי והדאגה לאיכות המוצר היא הקודמת לכל".
"עדיין אני רואה בעיה קשה בכך שהרשויות העירוניות, באמצעות המהנדסים שלהם, הם שיאכפו את החוק. המגע של יזמים ושל קבלנים עם רשות מקומית יוצרת אקלים בעייתי: אותו גוף מנפק אישורים, אותו גוף עובד בחפיפה אחת עם הקבלן, ואותו גוף אמור גם לאכוף. לו עסק במנגנון האכיפה צד שלישי, בלתי תלוי, כמשרד השיכון, היו הדברים נראים אחרת".
יצוין כי משרד הבינוי והשיכון חתם על הסכם עם המכון לחקר הבנייה, ובו הוכרז המכון כגוף לאומי המופקד על בדיקת שיטות בנייה חדשות. ההסכם הוא חלק מהחלטת הממשלה
מנובמבר 01', ובו הוטל על שר הבינוי והשיכון להסדיר את מעמדו של המכון הלאומי כגוף האמון על קידום המחקר ההנדסי בתחום הבנייה, וזאת בעקבות התמוטטות הרצפה באולם האירועים "ורסאי" בירושלים.
על פי ההסכם, יעסוק המכון הלאומי לחקר הבנייה במחקר ופיתוח בכל הקשור לענף הבנייה: במחקר ופיתוח לקידום טכנולוגיות חדשות בתכנון ובביצוע בנייה; בסיוע בגיבוש מדיניות בתחום הבנייה; בסיוע לפתרון בעיות הנדסיות מיידיות של משק הבנייה; בבדיקה ואישור של שיטות בנייה חדשות ובמעקב אחר יישומן בפועל. הכול באמצעות הקמת יחידה במכון, שתשמש גוף בודק, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.