ועדת החוקה סירבה לבקשת הממשלה לדחות, זו הפעם השלישית, את החלתו של הסעיף בפקודת הראיות הנוגע להגנת ילדים.

כתבנו חגי סרי מסר כי סעיף זה קובע שילדים מתחת לגיל 12 שהיו קורבנות או עדים לאלימות חמורה בתוך משפחתם, ייחקרו בידי חוקרי ילדים של משרד הרווחה ולא בידי חוקרי המשטרה, כפי שנהוג עד כה.

הבקשה לעכב את החלת החוק, הכלול במסגרת התוכנית הכלכלית, באה ממשרד האוצר, הטוען כי עלות הפעלת החוק היא גבוהה, ומגיעה לעשרה מיליון שקלים לשנה ל 8,500 מקרים. בשל כך מבקש האוצר לדחות את יישום החוק לשנת 06'.

עם זאת במהלך הדיון בוועדה התברר כי מספר המקרים בשנה אינו גבוה כפי שטוען משרד האוצר, וכי למעשה מדובר במספר נמוך בהרבה.

הדוקטור סוזי בן ברוך, ראש מדור הנוער במשטרת ישראל, מסרה לוועדה כי מדובר אך ורק בעשרות מקרים כאלה בשנה, והעידה כי בחצי שנה האחרונה טיפלה המשטרה בחמישה מקרים כאלה בלבד.
בעקבות עדותה הדוקטור בן ברוך החליטה הוועדה שלא לאשר את הדחייה הנוספת וקבעה, על פי הצעתו של היו"ר מיכאל איתן, כי החוק ייכנס לתוקפו לחצי שנה, ובתום חצי שנה תהיה לוועדת החוקה סמכות להאריך את תוקפו בחצי שנה נוספת.

האוצר נתן לוועדת החוקה הבטחה למימון מלא של שני תקנים הנדרשים לצורך חקירת ילדים. חוקרים אלה יהיו באחריותו המקצועית של משרד הרווחה, ושירותיו המקצועיים הם שיעמדו לרשותה של המשטרה.

נציגי המשטרה דיווחו לוועדה כי השימוש בעדות שמוסרים ילדים הוא בבחינת מוצא אחרון מבחינתה, וכי כאשר יש בידה אלטרנטיבות אחרות היא נמנעת מלנקוט אותו. נציגי המשטרה ציינו כי לעיתים, כאשר להערכתה קיים חשש לפגיעה בילד בעקבות מסירת העדות, מחליטה המשטרה לסגור תיקים.
ח"כ ענבל גבריאלי, הפועלת ליישום הסעיף להגנת ילדים, אמרה בוועדה: "משרד האוצר הציג נתונים מנופחים ותלושים מן המציאות כדי להצדיק את מדיניותו, שיש בה כדי לפגוע בחוק המספק הגנה לילדים".

ח"כ גבריאלי פנתה אל המרכז למחקר ולמידע של הכנסת, המוסמך לקבוע עלות תקציבית של הצעת חוק, ולדבריה "הפלא ופלא... הוכח כי עלותו של התיקון לחוק הראיות הוא כ 2.3 מיליון שקלים לשנה בלבד, ועוד הודגש בדו"ח כי הוא מוטה כלפי מעלה בשל הנחות מחמירות שהוצבו בבסיס האומדן".
בדבריה בוועדה אמרה ח"כ גבריאלי: "יש גבול לציניות של האוצר בניסיונו להעביר את חוק ההסדרים ולהגניב תיקוני חקיקה בנושאים שבהם הכנסת הכריעה נגד עמדת האוצר".