
חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, מקדם מהלך להפרדת תפקידי היועמ"ש. בראיון לערוץ 7 הוא מסביר מדוע המהלך קריטי כל כך לדמוקרטיה הישראלית.
"מוסד היועמ"ש בכלל, והיועמ"שית הנוכחית במיוחד, הוא מוסד שמחזיק בכוח אדיר. זה הגוף החזק ביותר בעולם. אפילו לנשיא ארה"ב יש פחות כוח מאשר היועמ"ש בישראל. בנוסף, זה גם גוף שהוא לא נבחר, ולכן הוא לא נשאר רק לתקופה מסוימת ואין מולו איזונים. היועמ"שית לא נבחרת, היא מונתה על ידי הממשלה הקודמת והיא מחזיקה בכל הכוח לחסום כל מינוי בממשלה, לחסום כל חקיקה, וכך הממשלה לא מצליחה לחוקק כמעט שום דבר שהיא מעוניינת בו. היא מחזיקה את הכוח להעמיד לדין את נבחרי הציבור. לצורך הדוגמה מהיום, היועמ"שית היא הגורם היחיד שיכול להחליט אם לחקור או להעמיד לדין את השרה מאי גולן, שרה שאמורה לשבת בדיון שעוסק בפיטוריה של היועמ"שית. היא מלכת ניגודי העניינים", קובע רוטמן.
"היא גם לא מצייתת לבית המשפט. היא אומרת לשר שהיא נותנת לו עצה וזו עצה מחייבת. ואם לא תקבל אותה או שתוגש נגדך עתירה ואני לא אגן עליך ולא אאשר לך לקחת עורך דין, או שאגיש נגדך כתב אישום על זה שלא הקשבת לי. כל הכוח הזה נמצא בידיים של אדם אחד ויחיד שהוא לא גורם נבחר. לכן פיצול התפקיד הוא הכרח, כי הכוח משחית וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט".
אל מול הטיעונים הללו ביקשנו מחבר הכנסת רוטמן להציג בפנינו גם כמה מהטיעונים המנוגדים, הטיעונים התומכים בהשארת המצב כפי שהוא, אדם אחד שהוא גם היועץ לממשלה וגם מי שיכול להגיש נגדה תביעה, גם סניגור וגם קטגור, ורוטמן מציג מספר דוגמאות:
"יש מתנגדים פוליטיים. הם אומרים שהיועמ"שית לא עובדת עבור הממשלה, אבל היא דווקא כן עובדת עבור הממשלה, הממשלה שמינתה אותה, היא עובדת עבור האופוזיציה, ולכן ברור שהאופוזיציה תתנגד לפיצול התפקיד, כולל גורמים שחתמו על הסכם קואליציוני שתומך בפיצול, כמו יאיר לפיד שחתם על כך מול גדעון סער בממשלה הקודמת. "פתאום עכשיו הם מתנגדים לפיצול, כי היא עושה עבורם את העבודה. בשביל מה לעבוד בוועדות הכנסת ולשכנע את הציבור כשראש האופוזיציה האפקטיבית היא היועמ"שית שעושה להם את העבודה".
"יש גם סיבה מימין. הם אומרים שכעת יש דמות בעייתית עכשיו והם חוששים שאם נפצל יהיו שתיים או שלוש דמויות בעייתיות. אני אומר להם שבמקום זאת נמנה אנשים טובים לתפקיד. זה אפשרי והם יהיו טובים מאוזנים ומרוסנים", אומר רוטמן ומוסיף: "הסיבה השלישית היא מקרב מאמיני דתו של אהרון ברק, שבא ואומר שאסור לעם לקבל החלטות כי יש דמוקרטיה מהותית של שלטון המשפטנים, וטוב לו שיש משפטן שאינו כפוף לציבור, אינו נותן דין וחשבון לציבור והוא זה שיכפה את דעתו ודעת בית המשפט על נבחרי הציבור. זה מנוגד לשכל הישר ולדמוקרטיה. אין מדינה בעולם שנוהגת כך".
ומה בעצם גרם לכך שלמרות שהשר גדעון סער ביקש לקדם את פיצול התפקיד, הדבר לא קרה כבר בממשלה הקודמת? רוטמן סבור שהסיבה היא הצורך באנרגיות ובעיקר באומץ. בדבריו הוא רומז לרשימת מאויימי הייעוץ המשפטי שפורסמה היום ולמסמך יצחקי שכלל רשימת נבחרי ציבור שניתן לאיים עליהם במידה ויקדמו עמדות מנוגדות.
בהקשר זה מזכיר רוטמן את האירוע בו מני מזוז, אז יועמ"ש, נכנס לדיון בממשלה שאמור היה לעסוק בפיצול תפקידי היועץ המשפטי , שלף מכיסו רשימה והודיע לכמחצית מהשרים שהם אינם יכולים להשתתף בדיון משום שנפתחה עליהם חקירה, עובדה שהם לא ידעו עליה וגילו אותה רק מדבריו של מזוז באותו רגע. "כאחרוני המאפיוזים", מגדיר רוטמן.
האם רוטמן עצמו חושש? רוטמן אומר שאינו מפחד מדברים צפויים ולמרות הכול הוא מקווה להצליח לבצע את האתגר כחלק מהמשימה שאליה נשלח בשם הציבור, תיקון מערכת המשפט הישראלית. "אני לא מכיר את המילה פחד, אבל אני לוקח בחשבון שינסו לרדוף אותי בכל דרך כי האנשים האלה לא יוותרו על הכוח".
עוד שאלנו את רוטמן אם הוא מאמין שיעלה בידו לחולל שינוי משמעותי כל כך מבלי שמפגינים ייצאו להבערת הרחובות, לאחר שעל עניין פעוט ושולי כמו שינוי פסקת ההתגברות עשו זאת בהמוניהם. "בניגוד למה שיש מי שחושבים, אני לא חושב שהמחאות עיכבו את הרפורמה. אני סבור שמה שעצר זו המלחמה ואנשים במחנה הלאומי שלא היה להם את האומץ והם התקפלו. לצערי היו כמה אנשים כאלה בכמה מפלגות שהיה עליהם לחץ ואולי פחדו ואולי היו מי שאיימו עליהם. אני לא יודע. הציבור צריך לבחור נציגים שלא יתקפלו. יש בכנסת הרבה כאלה. הסכנה העיקרית היא שנבחרי ציבור חרדים שמכירים את התופעות שבית המשפט פועל בהן בכל תחום שנוגע לדת ומדינה, והם מעניקים למערכת המשפט שכפ"ץ למרות שמעולם הוא לא התייצב לצד הציבור החרדי".
רוטמן מציין שחוק פיצול תפקידי היועץ עבר ועדת שרים אבל בשל הווטו החרדי לא עלה להצבעה בכנסת. "זו טעות קשה. בשבוע הראשון של הכנס הבא אעלה את החוק להצבעה, ואם הנציגים החרדים לא יצביעו יראה הציבור וישפוט מדוע נציגיו נותנים שכפ"ץ ליומע"שית. אני מקווה שהם יתעשתו ולא יעשו זאת. הציבור שואל בצדק מה קורה עם החוק הזה. אי אפשר לחכות יותר".
לשאלתנו אם העלאת חוק הפיצול אינה מעידה על יאוש מהסיכוי להדחתה של היועמ"שית, אומר רוטמן כי היה מצפה מהממשלה להיות הרבה יותר נחושה בסוגיית פיטורי מיארה. הוא זיהה נחישות כזו רק אצל חלק מהשרים ולא אצל כולם. "לא התקבלה החלטה שהולכים עם זה עד הסוף", הוא אומר ומציין את התגובה שהגישה הממשלה כאשר טענה שהדיון בבג"ץ בסוגיית הפיטורין אינו חוקי אך היא נכונה לפשרה, אמירה שמלמדת על חולשה מסוימת, אם כי הוא אינו מגנה אותה מאחר ויתכן ודווקא כך, בשיתוף פעולה עם גורמי המשפט, תושג המטרה כפי שקורה, כך הוא מקווה, במינוי דוד זיני לראש השב"כ.
רוטמן קובע כי אין כל התנגשות בין חוק הפיצול לפיטורי היועמ"שית, והפיצול נדרש גם מול היועץ שיבוא אחרי מיארה. "אם התפקיד לא יפוצל נקבל עם הבא בתור את אותה גברת בשינוי אדרת", אומר רוטמן ומזכיר את השמחה הגדולה שביטאו מספר אנשי ימין עם בחירתו של אביחי מנדלבליט ליועמ"ש. הוא התריע אז ואמר שאם לא יפוצל תפקידו של מנדלבליט האכזבה תבוא בתוך שנה, מה שאכן קרה, "כי הכוח המוחלט משחית באופן מוחלט".
