הרב שחר בוצחק, רב הגרעין התורני באופקים 'אפיקי אורות' חבר איגוד רבני קהילות, שותף למיזם מיוחד בו רבנים שנפצעו במלחמה משיבים לשאלות הלכתיות שמעלים לוחמים שגם הם נפצעו בקרבות. בראיון לערוץ 7 הוא מספר על המיזם ועל הערך המוסף של רבנים פצועים המשיבים ללוחמים פצועים.
"יש היום כ-18,500 פצועים, ציבור גדול עם שאלות מגוונות. המטרה של המענה הייחיודי שלנו הוא שיהיו רבנים שמכירים את שפת השיקום. רב בקיא בהלכה ויודע מה מותר לאדם חולה ומה לאדם במצב של פיקוח נפש, אבל לפעמים קשה לתרגם מציאות של פצועים למצב ההלכתי. לדוגמא, אדם עם פוסט טראומה, או אדם עיוור, חירש או על כסא גלגלים, מה התמרון ההלכתי והיכולות ההלכתיות שקיימות כדי להתיר דברים במצבים כאלה", מסביר הרב בוצחק את המוטו שמאחורי המיזם.
"בהלכה יש כללים מאוד סכמטיים, כמו חולה שנפל למשכב, אבל אדם שאיבד רגל לא נפל למשכב ולכאורה מתהלך כרגיל, כך מי שלקה בפוסט טראומה ואפילו לא נראה שהוא פצוע. לכן דרושה יכולת לחיבור בין המציאות בשטח לבין השולחן ערוך כדי לפסוק נכון. מי שלא מכיר את המציאות בהכרח לא יפסוק נכון. רבנים שעברו שיקום קל להם יותר להבין את ההתמודדות. כל רב יכול לפסוק, אבל הוא צריך להבין את המציאות".
לבקשתנו מציג הרב בוצחק את סוגיית היחס לכאבים כדוגמה לשאלה שהגיעה אליו והניסיון האישי שלו כמי שנפצע בקרב סייע לו להכריע הלכתית. "איך מתייחסים לכאבים. האם אתיר למי שיש לו כאבים חזקים להשתמש במשאף קנאביס שכרוך בחילול שבת". דוגמה נוספת היא חיוב תפילה במניין עבור אדם המתנייע בכיסא גלגלים, מה שמחייב עבורו טרחה והשקעה רבה הרבה יותר.
בנושאים הללו היכרות עם המציאות הזו מניבה שיקול דעת מדויק יותר. בעוד אדם שלא חווה פציעה יכול לחשוב שניתן להתגבר על כאבים ופציעה, מי שחווה כזו מבין שכאב יכול להביא אדם עד כדי אבדנות ולמצבים של פיקוח נפש. בהקשר זה יש לשקול היטב מה נחשב חשש לפיקוח נפש עתידי ומה הגבולות, "זו שאלה מאוד קשה", אומר הרב בוצחק ומספר על נקודת המוצא ממנה הוא מקיים את הדיונים ההלכתיים ולפיה "אנשים בריאים לעולם לא יבינו אנשים פצועים".
לדבריו מי שחווה במשך חודשים את החיים על כיסא גלגלים מבין היטב שמדובר בדיני נפשות, מה שיש מי שיחשבו שזה מוגזם. משום כך על מנת לפסוק נדרש שיקול משותף של רופא שיקום ופסיכולוגים לצידם של הרבנים. כל זאת לבד מההתמודדות עם אתגרי הנפש שבעבר לא היו מוכרים ולא זכו ליחס הנדרש. "לא מדברים על אבדנות אבל היא נמצאת וקיימת ברמות מאוד גבוהות בעיקר בתקופת מלחמה. אם רבנים לא מודעים לסכנות הקיימות בתחום הזה הם עלולים לפסוק לא נכון. יש אמירה של הרמב"ם בנושא ברית מילה בשבת כשלא בטוח שהתינוק מספיק בריא, ולפיה יידחו אלף בריתות ושלא תסתכן נפש מישראל". אמירה זו של הרמב"ם מבטאת את הרגישות הנדרשת ממציאות של אפשרות לסכנת נפשות.
ההתייצבות של רבנים מול אתגרים שכאלה היא אכן התייצבות חלוצית, מאחר ומדובר גם בדיני מלחמה שלא נדונו במשך אלפיים שנות הגלות וגם בסוגיות הלכתיות שלא נידונו מזווית הראיה הזו, אם בכלל. "צריכים הרבה יראה ופחד כשעוסקים בסוגיות כאלה, לכן חשוב שמי שמכיר את השפה והניסיון יחד עם אנשי מקצוע יקחו חלק בכך", אומר הרב בוצחק ומציין כי מעל המיזם כולו נמצא הרב שמואל אליהו שבית ההוראה שלו הוא המוביל את המהלך ועימו נועצים כשיש בכך צורך.
בית ההוראה העמיד מספר טלפון לשאלות הציבור ובו יש שלוחה ייעודית עבור פצועי מלחמה. השאלות מגיעות לרב תורן שמקבל את השיחה. ברוב המקרים הוא יכול להשיב מיידית, אך אם המקרה מורכב יותר הוא דן עם רבנים נוספים ומשיב תשובה מאוחר יותר. יתרונו של המיזם הוא גם באנונימיות המוחלטת הנשמרת ומאפשר לפצועים לחלוק עם רב שאינו מוכר להם שאלות אישיות שאולי אינם חשים בנוח לחלוק עם רב קהילה.
עוד שאלנו את הרב בוצחק אם הפסיקות הראשוניות הללו עולות על הכתב, אולי כבסיס עקרוני לפסיקות עתידיות ואולי למען ההיסטוריה, ותשובתו היא שלילית, מאחר ומדובר בתשובות והיתרים ייחודיים המותאמים למצבו של הפצוע השואל את השאלה, וקיים חשש שמא פסיקה כזו לו תפורסם תהפוך נחלת הכלל וייעשה בה שימוש רחב וכלל ציבורי, מה שלא נכון ולא ראוי לעשות. עם זאת יתכן והעקרונות יפורסמו, אך לא מעבר לכך.