סיפורו של סרן שילה כהן הי"ד, מפקד צוות ביחידת שלדג שנפל בקרב בקיבוץ בארי ביום שמחת תורה תשפ"ג, מקבל בימים אלו משמעות מחודשת - רגע לפני יום הכיפורים.
שילה, בנם של אריה ורותי כהן משדרות, היה מחובר במיוחד לפיוטי יום הכיפורים. מדי שנה, עם סיום תפילת הלילה, ביקש ממשפחתו לשיר יחד את הבית מהפיוט "אנא בקראנו".
"דלים ואביונים שמע ה', אדומים כשנים סלח ה'!", מילים אלו, שמבטאות ענווה, פשטות ובקשת סליחה כנה, מלוות כעת את סיפור חייו ונפילתו. כפי שסיפרה אמו רותי לרב דרור אריה, ר"מ בישיבת ההסדר שדרות, שילה נהג לשיר את הבית הזה כל שנה - והוא הפך למעין סמל פנימי שמלווה את המשפחה גם לאחר לכתו.
ביום נפילתו, שילה, אח לאיתי, רביד, יזהר ותחיה, פעל מתוך תחושת שליחות עמוקה ולא המתין להוראות. הוא יצא לפעול ולהציל - בענווה, בדלות, ובנחישות.
לזכרו, הפיקה משפחתו יחד עם ישיבת ההסדר בשדרות והרב דרור קליפ מצמרר, המבוסס על הפיוט האהוב עליו. בקליפ משולבים תיעודים ממצלמת אמבולנס שנסע בכביש 232 בבוקר הקרב.
תלמידי הישיבה תיארו כי הניגון הזה הפך ל"מנגינה של ענוות גאולה" - מסר שמשקף את חייו, רוחו ומורשתו של שילה כהן.