מלחמת מוסר

כתגובה לפעולות המבצעיות של מדינת ישראל, נשיאת הנציבות האירופית הכריזה על שורת צעדים כנגד ישראל.

אני, כשלעצמי, אינני מתרגש ממתקפות אנטישמיות מסוג זה. אורסולה פון דר ליין, כיאה לבת נאמנה לעם שרצח, שרף, חנק והתעלל בנו לא מזמן, ולדת שמיסדה את האנטישמיות - ממשיכה את המסורת.

האם יש לדאוג להסברה בעולם? בוודאי. אבל רק אדם ילדותי ונאיבי, שלא מכיר את ההיסטוריה האירופית ולא למד ממנה דבר, יכול לחשוב שניתן לעקור אלפי שנות אנטישמיות ממסדית ועממית על ידי הסברה.

אם היה הדבר תלוי בי, הייתי מפרסם היום חלקים מסרט הזוועות. גם כדי להזכיר לאנטישמים במי ובמה הם תומכים, וגם כדי להזכיר לעם ישראל שניחן בזיכרון של דג-זהב בכל הנוגע לסבל שעבר עליו. זיכרון המאפשר לפוליטיקאים לשוב ולדבר על הזיות הדו-קיום, או ליישם אותן דה-פקטו.

עם ובלי קשר לכך, איננו יכולים לבוא בטענות לאיחוד האירופי, על "קידום סנקציות נגד גורמים בממשלת ישראל ומתנחלים אלימים", כשיש פה במדינת ישראל אזרחים הקוראים לעמים לעשות זאת, והם לא מושלכים לכלא עוד באותו היום. כשיש כאן במדינת ישראל כלי תקשורת הטוענים שיש הרעבה בעזה, ואינם מקבלים צו סגירה עוד באותו היום.

אולם, בעיית ההסברה, עם כל חשיבותה איננה הדבר החשוב ביותר. מתקפה זו, והתגברות האנטישמיות בכלל, במה שנחשב עד עכשיו כמעוזי הדמוקרטיה והסובלנות, בעולם המערבי בפרט ובעולם בכלל, מחייבת אותנו לעצור ולחשוב. במשך עשרות שנים, אזרחי מדינת ישראל חונכו, וכך שאפו בהמשך בעצמם להיות ככל העמים. להיות חלק מהעולם המערבי, המצליח, הנאור והמתקדם. יהודים שואפים להיות חלק מהאו"ם, חלק מהאירוויזיון, חלק מה-OECD, חלק ממשפחת העמים, ומנסים לשכוח את האסון שפקד את עמנו אך לפני 80 שנה, כשכל מדינות אירופה שיתפו פעולה עם השמדת היהודים. מי באופן ישיר, ומי באופן עקיף. אף אחד לא סייע לנו! תופעה זו אינה מקרית. היא מצביעה על אנטישמיות מוטבעת בעולם ה"נאור" וה"מתקדם". שאין ספק שגרמניה היתה חלק מהותי ממנו.

באופן בלתי מודע, ולעיתים קרובות מתוך מודעות מלאה, המיינסטרים הישראלי שם את המוסר האירופי הצבוע, כפסגת השאיפות שלו. קל לראות זאת במסגרת מוסר המלחמה, אותו צה"ל מיישם. אם זה מה שאנחנו רוצים, אז שיהיה לנו בהצלחה. איננו יכולים לשים את המוסר האירופי כפסגת שאיפותינו, ואז לבוא בטענות על יחסו לישראל. אי אפשר לפעול במשך שנתיים על פי אמות המוסר של העולם המערבי, להתייחס אליו כאל מגדלור מוסרי, ואז לבוא בטענות למקרון למרץ או לסטארמר.

מראש הממשלה אינני מצפה לדבר. לראש הממשלה עמוד שדרה גמיש במיוחד, על חשבון דם לוחמינו. מי שמוכן למשוך את הלחימה לאין קץ, באופן שיגבה מחיר יקר יותר בעתיד, ולא לסיים שום מהלך מלחמתי נגד אוייבינו, לא בעזה, לא בלבנון, לא באיראן, לא בתימן ועוד - אין לצפות ממנו לשום דבר. רק להתפלל לכך שיפנה את כסאו, או שהקב"ה יפנה אותו מכסאו, לטובת מי שמוכן להילחם באוייב ללא רחמים. כפי שבישר שמואל הנביא למלך שאול.

הגיע הזמן שנפסיק לנסות למצוא חן בעיני העולם המערבי. העולם המערבי מעולם לא נתן לנו לנצח, וככל שהדבר תלוי בו, הוא גם לא יתן לנו לנצח. עלינו אם כן, לעשות את מה שנכון לנו. לעם ישראל יש מוסר אחר. מוסר שאינו סובל מיסורי מצפון בעקבות מלחמת העולם השניה, ולכן מתיר לשאוף לנצחון בלי להיות "קולוניאליסט" גזעני ונצלן.

אמנם יהיו לכך מחירים, אבל בינינו, זה לא שעכשיו אנחנו לא משלמים מחירים כבדים. ולמי שחושב שזה לא ריאלי, אולי כדאי לציין את דברי דוד בן-גוריון: "במדינת ישראל, מי שלא מאמין בניסים - לא ריאלי".

הכותב הוא ראש המכון התורני ישיבת ההסדר אור וישועה בחיפה