שנתיים לאחר שפרסם את ספרו הראשון גאונים ללא גבולות, העוסק בחינוך תלמידים מחוננים ומצטיינים, מפרסם הרב רפאל בובליל, ראש ישיבת תורה ומדע ליד המרכז האקדמי לב, את ספרו השני קווים לתיקונו של עולם. הפעם מדובר ביצירה הגותית, המתמקדת בשאלות של רוח, מוסר ותהליכי עומק היסטוריים.
זה ספרך השני שיצא לאור, נכון?
אכן, הספר הקודם שיצא לאור לפני כשנתיים, גאונים ללא גבולות, עסק בחינוך ופדגוגיה של תלמידים מחוננים ומצטיינים, וניתח את המודל החינוכי שמתקיים בישיבה כמעט שני עשורים, של תלמידי תיכון שעושים תואר ראשון מלא במהלך שנות התיכון שלהם במרכז האקדמי לב, וההשפעות של תהליך כזה בעולם עם השקפה דתית לאומית.
במה עוסק הספר הזה אם כן?
הספר הזה עוסק פחות בחינוך ויותר בהגות ועיון, כשהנושא המרכזי הוא תיקון העולם.
תיקון העולם?
אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית בעם ישראל, בה על אף השפע החומרי שסובב אותנו, אנחנו עומדים מול אתגרים גדולים מאוד בעולם הרוחני והחברתי שלנו.
עם ישראל לאורך ההיסטוריה היה המגדלור של העולם והמצפן שלימד אותו מוסר, ערכים ואהבת דעת. למעשה, רוב הערכים שהעידן המודרני מלא מהם נולדו מתוך התורה ודברי הנביאים. זה מתחיל בביטול האלילות והעבודה זרה, וממשיך לעבר ביטול העבדות והסיוע לעני, חשיבות הצדק והאמת, ועיסוק בחכמה כדרך חיים.
אבל דווקא בעת החדשה ישנה תחושה שאנו מאבדים את ההובלה בעולם הרוח והמוסר, והעולם מאבד את הכיוון שלו.
ערכי המוסר החדשים לא תמיד עולים בקנה אחד עם ערכי התורה, וכלל העולם חש כי אנו זקוקים לאור חדש שיאיר עלינו - שלב חדש, תיקון חדש - כמו בתקופה בה אברהם אבינו הביא לעולם את המונותאיזם, ורק לאחר המון שנים העולם קיבל אותו כרעיון מכונן חיים.
אז אתה בעצם בספר מציע את הרעיון הבא לפיו העולם יבוא לתיקונו?
לא, הלוואי שהייתי יודע מהו השלב הבא אליו העולם הולך בדרך אל התיקון שלו. אבל אנחנו עוסקים בחינוך. ואנחנו יודעים שרעיונות לא צומחים בתוך חלל ריק. ישנה אטמוספירה מיוחדת שבתוכה רעיונות משני חיים מתפתחים. הספר למעשה מנסה להתחקות אחרי שלבים ותקופות שונות בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית, ולנסות ללמוד מהי האווירה, מהם המאפיינים, מהם הכישלונות ומיהם האנשים שהצליחו לחולל בעולמנו שינויים כאלה שרק לאחר זמן הם באמת שינו את העולם.
מה לדעתך האתגר הגדול ביותר של החברה כיום?
אני חושב שכולם מרגישים שכחברה מתפתחת במדינת ישראל, עברנו את שלב ההישרדות הפיזית של האומה. אנו היום מדינה חזקה ובהחלט מבוססת כלכלית, והאתגר של האומה בשלב ההתבגרות שלה הוא יצירת הזהות והלכידות בתוך חלקי האומה. אני חושב שלמנהלי בתי ספר ולאנשי חינוך בכלל יש תפקיד עצום בליווי תהליך ההתבגרות הזה ובניית חברת מופת אמיתית במדינת ישראל.
אני בעצמי לוקח חלק בקבוצת מנהלים ירושלמית שנקראת 'ירושלים בית לכל תושביה', שעוסקת ממש בחיבורים הללו של הציבור הממלכתי והממלכתי דתי.
אתה חושב שאנחנו בתהליך נכון בסיפור הזה, אנחנו מצליחים?
אני חושב שקשה למדוד את זה בתקופות קצרות, אבל אני בטוח שהגענו לשלב שכבר אין ברירה, שכל תוצאה אחרת מלבד הצלחה בסיפור הלכידות החברתית יכולה להוביל אותנו לאסון. ההישרדות כבר לא יכולה להחזיק אותנו.
עם ישראל נמצא בשלב התפתחותי גבוה יותר, ודווקא אנחנו, כאומה שהגיעה מכל העולם, יכולה לתת שיעור - במידה והיא תצליח - באיך מייצרים זהות רוחנית משותפת לכל העולם. וזהו בהחלט יכול להיות השלב הבא של תיקונו של עולם - הרחבתי בנושא זה בספר, וזה נושא בעיניי שדורש לימוד.
