גדי אייזנקוט יוצא לדרך פוליטית חדשה עם ההכרזה על מפלגה חדשה. האם מדובר במפלגת קש שכל תכליתה לייצר עמדת כוח משמעותית יותר במו"מ על איחוד עם בנט? האם ישנם נושאים שבהם עדיף לו שלא להתבטא על מנת שלא ליצור מחלוקת סביב דמותו ותפיסותיו? על כך שוחחנו עם האסטרטג הבכיר רוני רימון.
רימון סבור ששתי האפשרויות, מפלגה שנועדה לצורכי מו"מ או מפלגה שהוקמה לצורכי ריצה עצמאית עד הסוף, יכולות להיות נכונות והן לא בהכרח סותרות זו את זו. "לגיטימי שאדם שיש לו תמיכה של כעשרה מנדטים בסקרים, יחליט שבמקום לבוא באופן מפוזר יאמר שהוא מקים מפלגה. זה נראה משמעותי ורציני. לדעתי זו הדרך הנכונה מבחינתו של אייזנקוט למרות שהוא דיבר על חיבור של המפלגה שלו עם מפלגות אחרות".
האם הדיבור על חיבור פוליטי רלוונטי רק למפלגתו של בנט או שגם גנץ ולפיד בתמונה? רימון טוען כי לא נראה שיש אחרים לבד מבנט שיכולים להיחשב כפוטנציאל לאיחוד. "אייזנקוט נוקט בשכל כשהוא אומר שעוד אין תאריך לבחירות, ולכן עם כל הרצון לחיבורים נחכה לראות איך הדברים מסתדרים ואז נחליט. זו צורת חשיבה נכונה כי יש דברים שלא רלוונטיים עכשיו ויהיו בעתיד ויתכן שיהיו חיבורים עם גורמים שעוד לא נמצאים רשמית במגרש הפוליטי. הוא עושה נכון כשהוא משאיר את כל האופציות פתוחות".
"הדבר המרכזי שהוא צריך זה לשמר את מעמדו. אם הוא יישמר את עשרת המנדטים בסקרים יהיה לו עם מה לבוא לשולחן המו"מ העתידי עם מפלגה או מפלגות אחרות", אומר רימון ואנחנו שואלים אם כדי לשמור על מעמדו יצטרך אייזנקוט לשמור על עמימות בסוגיות הנתונות במחלוקת, ולהערכתו אייזנקוט לא ינקוט בדרך הזו, אלא יעדיף להתראיין ולהציג עמדות ברורות. "כפוליטיקאי הפוזיציה שלו היא נוחה כמי שמגיע מהאופוזיציה ותוקף את השלטון עם פופולאריות לא מעטה. הוא לא צריך לשמור על עמימות".
ובכל זאת, אנחנו שואלים על רשימת האישים שאייזנקוט מציג סביבו כחלק מהמפלגה, רשימה שכוללת אנשי שמאל ואנשי ימין. האם אין בכך עדות לעמעום עמדות וכאשר יתבטא יהיו מי שיעזבו אותו. רימון מזכיר כי כל מפלגה אינה מעניקה לתומכיה מאה אחוזי הסכמה רעיונית, וגם אייזנקוט יצטרך להציג קו מסוים שיהיה רחב דיו כדי לזכות בתמיכת קהל רחב ככל שיוכל. "עדיין יש לו מה למכור בנושא המרכזי שמעסיק את ישראל, נושא הביטחון. לא סתם בחרו את הסיסמא 'ישר', אחד הדברים שחסרים תדמיתית בציבוריות הישראלית. הוא יסתדר גם עם סוגיות שנויות במחלוקת בין מחנות שונים. הוא ימצא את הדבר הנכון מבחינתו לומר".
רימון מוסיף אודות החיבורים האפשריים של אייזנקוט כי בהחלט יתכן שכוחו יהיה מספיק חזק על מנת שיוכל להותיר את החיבורים ליום שאחרי הבחירות ולהתמודד לבדו.
על הסיכוי שאייזנקוט, הנסיך הפוליטי העכשווי, שמתבשם מסקרים מעודדים, ימצא את עצמו כמו בנט עם שישה מנדטים, או גרוע יותר, מחפש 1600 קולות על מנת לצלוח את אחוז החסימה? רימון משיב: "הכול יכול להיות. אני לא מוציא שום דבר מכלל אפשרות. ראינו בהיסטוריה של ישראל שאנשים ראויים לא נבחרו ולהיפך. מה שקובע בסוף הוא החודש האחרון, אירועים סביבתיים ושחקנים חדשים. בגוש מרכז שמאל, שהוא שייך אליו, הנטייה הטבעית היא לומר למי יש את הסיכוי הרב לעמוד מול נתניהו ואז לנקז קולות אליו".
"אייזנקוט הוא אדם ראוי. החיסרון שלו הוא היעדר כריזמה. הוא מבין את זה, ולכן הוא רוצה לעשות חיבורים. לקבוע מה יהיה בעוד מספר חודשים זה מוקדם מדי ונכון שהוא לא מכריז היום על מה שהוא יעשה אז, בעוד חצי שנה ויותר".
ובחזרה לשמות שסביב אייזנקוט, אנחנו שואלים איך יוכל אייזנקוט לכנס תחת מפלגה אחת אדם כמו טל רוסו הנחשב לאיש מפלגת העבודה, יחד עם אדם כמו מתן כהנא המשוייך לצד הימני יותר של המפה הפוליטית. רימון סבור שאכן הטענה נכונה, אך "במפלגה שמתיימרת להיות מפלגת העם, לא בהכרח כולם חייבים להיות בעלי אידיאולוגיה זהה בכל הנושאים". להערכתו השר לשעבר כהנא יקרוץ לקהלים מהציונות הדתית, ועל כך אנחנו שואלים אם טל רוסו לא ירתיע את אנשי הימין ואנשי שמאל יירתעו ממתן כהנא. "אני לא שולל את הדבר", אומר רימון ומוסיף כי אם המפלגה תתייג את עצמה כביטחונית, ליבראלית וישרה היא תזכה לתמיכה, שכן המצביעים מצביעים לעומד בראש הרשימה ולא בגלל המתייצבים לצידו ומאחוריו.