בעיצומן של ההכנות לראש השנה, מפרסם הרב אלחנן ניר ספר עיוני חדש תחת השם "זכרנו לחיים - עיוני דעת ולב לראש השנה ולימי הסליחה והרחמים" (הוצאת ידיעות ספרים).
הרב ניר מכהן כר"מ בישיבת שיח יצחק, רב קהילת "מבקשי" בירושלים ועורך מוסף שבת בעיתון "מקור ראשון".
הספר עוסק כולו בראש השנה - ולא בכלל חגי תשרי. לדבריו של הרב ניר בשיחה עם ערוץ 7, "חשתי שהתחלנו בתשפ"ד את הימים הנוראים, ולא סיימנו אותם. אנחנו כבר יותר מ-700 ימים בעיצומם של הימים הנוראים... לא הייתה לנו שמחת תורה, וכך אנחנו למעשה כבר כמעט שנתיים בראש השנה ארוך. ולכן הרגשתי מעין חובה לשוב דווקא אל היום הזה, לשהות רק בו, ולמצוא בו משמעות לכלל הימים היוצאים ממנו".
לדבריו, ראש השנה מהווה את המפגש עם הראשית, עם בריאת האדם ועם המעמד שבו "הממליך עליו את בוראו ונותן לו כתר מלוכה". הוא מגדיר זאת כחידוש אדיר: "אנחנו, עם כל אתגרינו וקשיינו, על כל עליבותנו ואפסותנו, אנחנו אלו הממליכים את הבורא עלינו".
את הספר כתב הרב ניר בשעות הקשות ביותר של התקופה האחרונה. "הייתי חוזר לא פעם מאוחר בלילה מהלוויות חיילנו הקדושים, ממפגשים עם קהילות של מפונים, עם תלמידנו מבית המדרש שנפצעו במלחמה... ואז, לפעמים אפילו רק עשר דקות או חצי שעה, הייתי יושב ומתבונן... הספר הזה נכתב בתוך הסערה. אפשר אפילו לומר שהוא נכתב בדמע".
הרב ניר מסביר כי החידוש בספר הוא בשילוב בין שני מוקדים עיקריים - המבט הרחב, המאקרו, על יום הדין והמשמעות הקיומית שלו, לבין המבט האישי והנפשי של היחיד. "הספר הזה מבקש... להציע שפה לנפש על ריבויה וחסרונותיה... ולהביא גם מעולמות הספרות והיצירה, הפסיכואנליזה והפילוסופיה, שיכולים להפרות את המבט שלנו על היום הזה".
עם כניסתנו לשנה חדשה, מבקש הרב ניר להתריע מפני סכנה אחת עיקרית: "הסכנה של כל אחד מאיתנו, היא להתמקם בתפקיד הכי מגונה שאפשר למצוא היום במרחב הציבורי: ה'לשעברים'... הסיכוי שלנו הוא שנסכים שיקרה בנו משהו, שנפתח אל החידוש שהשנה הקרבה מביאה אלינו".
את דבריו הוא חותם בתפילה: "אני מתפלל עם כל ישראל לשנה של ברכה וגאולה, שנה של שיבת חטופינו וניצחון על אויבנו. שנה שנראה בה את מעלת החבר ולא את חסרונו".
