במהלך ישיבת מרכז מפלגת הציונות הדתית שנערכה אתמול (ד'), הוחלט לבטל את הפריימריז במפלגה.
עו"ד יעקב מיוחס, מייסד המטה החרדי במפלגה, היה היחיד שהצביע נגד - והביע התנגדות גם לצורת קבלת ההחלטה וגם לתוכן שלה.
"אם אני חבר במרכז של המפלגה, אז אני חייב גם להגיע, וחייב גם להשתתף, וחייב להביע את הדעה שלי", אמר מיוחס בשיחה עם ערוץ 7. "מה ראיתי להצביע נגד? כי אני חושב שזו באמת הייתה פעולה פסולה מכמה סיבות. ההחלטה התקבלה בצורה לא ראויה - נתנו הקצאה של שתי דקות בלבד למי שרצה להביע את עמדתו נגד. ככה לא מקבלים החלטות דרמטיות".
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות הייתה בצורת ניהול הישיבה: "מי שרוצה להביע הסכמה לא צריך לדבר הרבה. אבל אם אתה רוצה להתנגד - אמורים לאפשר לך להסביר את עמדתך. במיוחד כשהמפלגה בעצמה לפני שנים ספורות הציגה את הפריימריז כאידיאל של פתיחת שורות".
מיוחס, שאינו חבר כנסת, הדגיש את התרומה החרדית להתפקדות: "אני, יחד עם הקבוצה שאיתי, גייסנו כ-700 מתפקדים, בעיקר חרדים. אוכלוסייה חדשה שבאה והביעה תמיכה. עכשיו הם מאבדים כל משמעות - לא יהיה אף אחד שידבר איתם".
מעבר לביטול הבחירות הפנימיות, מיוחס מתאר גם תוספת מפתיעה לדיון: "נוספה פתאום הצעה שלא הייתה מונחת על הפרק - גם על כך שבצלאל יהיה יושב ראש וגם על כך שהוא יקבל שריון. אני בעד שהוא יכהן כיו"ר, אין לו תחליף כרגע, אבל למה להוסיף גם את נושא השריון - בלי לדון בו בכלל? זה לא הונח בפני החברים, לא דובר על זה בהנהלה ולא הופיע בסדר היום. לזה התנגדתי בכל תוקף".
עוד הוסיף: "כשיצאנו לפריימריז עם 24,000 איש, אז היה הגיוני לתת ליו"ר איזשהו שריון כדי לאזן את התוצאה. אבל כשכל הבחירה נעשית על ידי 150 או 180 חברי מרכז - מה אתה מאזן בדיוק? את מי אתה מאזן? הרי אלה האנשים שלך. בבחירות הקודמות לא היו שריונים, גם אורי אריאל לא שריין אף אחד".
על ההצבעה הגלויה אמר: "הייתי במצוקה. עומד מולי היושב ראש, ואני צריך לומר לו מול הפנים - אני מצביע נגדך. אבל עדיין עשיתי את זה, כי היה לי חשוב לומר את עמדתי. אם ההצבעה הייתה חשאית, אני די בטוח שלא הייתי היחיד".
עוד מרחיב מיוחס ביחס להחלטה המהירה שהתקבלה. "לדעתי יש 'טעם לפגם' בכל החלטה שנעשית על ידי אחרים ומוצגת לציבור תחת כותרת "דיון והצבעה", כאשר בפועל התחושה שמייצרים אצל הציבור היא שאין מה לדון והכל כבר הוחלט ומי שמבקש לדון בהצעה נותנים לו 2 דקות בלבד.
מניסיון מר אני יכול לומר שלכל הצעה שכזו - ותהיה זו ההצעה הטובה ביותר, מתלווה תחושה חמוצה לפיה אם תאמר את עמדתך האמיתית תיחשב כמי שפועל נגד ההנהגה ואם תסכים להצעה שאתה לא מסכים איתה אז למה בעצם אתה נמצא במקום שבו מחובתך להציף את עמדתך.
אבל מלבד זאת שזה לא נעים, אני בספק גדול אם החלטה שהתקבלה בצורה כזו, ובייחוד שמדובר בהצעה כל כך דרמטית וחשובה, יכולה להיקרא "החלטה שהתקבלה לאחר דיון בהצעה"? הרי איך אפשר להציג בשתי דקות פתרונות אחרים שיתכן והם ראויים יותר מההצעה המוצעת?!
הוא ממשיך ומוסיף: "איך אפשר לנהל דיון ולתת ביטוי והתייחסות לחששות משמעותיים שמועלים נגד ההצעה המוצעת, כשכל אורך הדיון הוא 2 דקות?! לדעתי ראוי שבכל מפלגה דמוקרטית, כאשר מגיעה הצעה באופן כזה שלא מאפשר דיון אמיתי בה, שהחברים יתנגדו לאותה הצעה, ואפילו תהיה זו ההצעה הטובה ביותר.
בדמוקרטיה חשוב לשמור על שיח פתוח בין החברים ולא לאפשר מצב של הצעות שמתקבלות מלמעלה ולא ניתן לדון בהן באופן מהותי. לא כך אמורים לקבל החלטות, ובמיוחד החלטות דרמטיות שכאלו".
למרות הביקורת, מיוחס מדגיש כי קיבל תגובה חיובית מהיו"ר סמוטריץ': "בצלאל פרגן באופן מלא להבעת דעה אחרת. הוא אמר את זה מול כולם - שהוא שמח שיש מישהו שלא מפחד להביע את עמדתו, גם אם זה אומר להיות אחד מול 149".