הרב זלמן ברוך מלמד
הרב זלמן ברוך מלמדצילום: אתר ישיבה

אנחנו נמצאים בימים שלפני ראש השנה. בפרשת כי תבוא ראינו את הוידוי "עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי" (דברים כו, יד) שהוא וידוי מעניין:

אדם בא בשנה הרביעית לאחר השנה השלישית, סוף תקופת המעשרות, ומתוודה לקב"ה על וידוי מעשרות, שהוא הביא את כל מה שהיה צריך להביא. הוא מתוודה ואומר שהוא עשה: "כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֺתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי" (שם כו, יג). ויש גם פירוט. איזה מין וידוי זה?! וידוי זה כאשר אדם מתוודה על מה שהוא חטא והוא מצטער.

אבל מה הוידוי להגיד "עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי", לכאורה זה לא וידוי? והתשובה שכן, יכול להיות גם וידוי כזה.

האדם צריך לדעת שהוא עושה גם דברים טובים. לכן כשהוא עושה חשבון נפש בערב ראש השנה, הוא צריך לעשות שתי רשימות. רשימה אחת של הדברים הטובים שהוא עשה - תפילות, תלמוד תורה, גמילות חסדים, מצוות שהוא קיים, שבת ויום טוב, תפילין וציצית וכו'.

אדם מקיים הרבה מצוות והוא בא עם זה לפני ריבונו של עולם, ואומר 'ריבונו של עולם, השתדלתי ועשיתי כהנה וכהנה מצוות, וגם יש לי עוד רשימה שהיו לי גם נפילות' - והוא בא להתוודות לפני הקב"ה על הנפילות.

מתוך שיחה שנאמרה בשנת התשפ"ד. לשיחה המלאה באתר ישיבה