שיגור רקטה, ארכיון
שיגור רקטה, ארכיוןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אם מישהו רוצה דוגמא מובהקת להבדל שבין רצועת עזה ליהודה ושומרון בעשרים וחמש השנים האחרונות, היא נמצאת בנוסח הודעת דובר צה"ל הבוקר על חשיפת הרקטות במרחב רמאללה: "כוחות צה"ל, שב"כ והימ"מ פעלו הלילה (ו'), בהכוונה מודיעינית של שב"כ במרחב רמאללה שבחטיבת בנימין למעצר חברי חוליית הטרור החשודים בביצוע שיגור רקטה מכפר נעמה בשבוע שעבר... במבנה אותרו עשרות רקטות ביניהן שתי רקטות שיועדו לשיגור ללא ראש קרב, עשרות מטענים וחומרי נפץ, לצד ממצאים הקושרים אותם לייצור ונסיון שיגור רקטות. כמו כן, אותרה מחרטה לייצור רקטות במסגרת הפעילות במרחב רמאללה. בסיום הפעילות, הכוחות השמידו את הרקטות ואת חומרי הנפץ".

זה בדיוק ההבדל: הרקטות מעזה, מראשית הדרך, נורו ופגעו והרסו ופצעו והרגו. הירי תלול המסלול מהרצועה, מראשיתו, היה איום אמיתי כי המחבלים ירו אותם בלי הפרעה. פצצת המרגמה הראשונה, הפצמ"ר הראשון, נורה בעזה ב-30 בינואר 2001, לעבר נצרים, ופגע ישירות בית מגורים של משפחת נחום. לבית נגרם נזק, אך איש מדייריו לא נפגע. חודשיים וחצי אח"כ, ב-16 אפריל 2001, נורתה רקטת הקסאם הראשונה לעבר שדרות, עדיין ללא נפגעים אבל עם נזק קל - אבל זו היתה הפתיחה לרבבות הרקטות שנורו מאז גם לעבר גוש דן.

וזה בדיוק מה שלא קורה ביו"ש. הרקטה שנורתה השבוע מהכפר נעמה במערב בנימין, היתה לטווח של שני קילומטרים - ללא ראש קרב. בתוך שלושה ימים צה"ל והשב"כ הגיעו לתשתית הטרור שהכינה וירתה, וכולם היו בידינו, כולל כל ה'תוצרת' שלהם.

תיעוד: שיגור הרקטה מאזור רמאללהמצלמת אבטחה

ברצועת עזה - צה"ל מעולם לא הצליח לפעול בתוך הערים ברצועה, ולחסל את יצרני הרקטות הללו כשהם עוד היו קטנים. הסתכלנו עליהם מרחוק, ואחרי ההתנתקות אפילו לא ניסינו למנוע את צמיחת המפלצת הרקטית שהגיעה בקלות לתל-אביב, כמו שלא מנענו את צמיחת המפלצת של הנוח'בה.

הטענה שיו"ש הולכת להפוך לעזה קצת מוגזמת ומופרכת. זה עלול להיות אם יהיו נסיגות נוספות, אבל כל עוד נשמרת המציאות מאז 'חומת מגן', וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, שצה"ל פועל באופן חופשי בכל רחבי יהודה ושומרון, ונשמר חופש הפעולה המודיעיני בכל יהודה ושומרון, וצה"ל יוזם ותוקף ומחסל בשטח ולא רק מגן, כל ניסיונות המחבלים להקים תשתיות כאלו של רקטות נכשלו. בעזה הרקטות שוגרו והתפוצצו. ביו"ש הם נתפסו במחסנים.

הפעילות הזאת אפשרית גם, לא בגלל אבל גם, שיתוף הפעולה הביטחוני בין צה"ל לכוחות הפלשתינים. אני מכיר את כל הטענות שהרשות הפלשתינית היא רשות טרוריסטית ומממנת את המחבלים. הכל נכון. אבל במסגרת הדו-פרצופיות שלה, ובעיקר מתוך הבנה שאין לה שרידות בלי שיתוף פעולה עם צה"ל, יש גם שיתוף פעולה ביטחוני עם צה"ל שמסייע לסיכול פיגועים, ומדינת ישראל רק מרוויחה מכך.

בניגוד לרבים מחברי בימין, אני רואה בקיומה של רשות פלשתינית עצמאית אינטרס ישראלי. טוב לנו שישנה רשות כזו שאפשר לדבר איתה במידת הצורך, ולהילחם בה כשצריך. זהו אינטרס ישראלי, שהטיפול באזרח הפלשתיני איננו בידי ישראל אלא בידי רשות פלשתינית עצמאית שאיננה מדינה, ושאסור שתהיה מדינה.

במערכת הביטחון מציינים כי אחת הסיבות לשיתוף הפעולה הביטחוני היעיל בין צה"ל לכוחות הביטחון הפלשתינים, בעידודו של אבו-מאזן, היא התרומה לכלכלה הפלשתינית של סיכול הפיגועים והפגיעה בטרור. בנושא הזה מציינים את העיר ג'נין, שהמסחר בה החל לפרוח מאז שצה"ל היכה בטרור במחנה הפליטים ג'נין. המינהל האזרחי מעודד כניסת ערביי ישראל לקניות בג'נין, והעיר רגועה. בנושא הזה מציינים כי אפילו כלי רכב צבאיים של ישראל שעברו בג'נין, של קצינים בכירים של צה"ל שנכנסו לתיאום ביטחוני, נסעו בביטחון מלא ואף לא אבן אחת הושלכה עליהם. תושבים בג'נין אמרו בגלוי לקציני צה"ל: "עדיף ג'יש מכַּתִּיבַּה" - עדיפים החיילים שלכם מהמחבלים שלנו