בשבוע שעבר נבחר הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול וראש אגף האתיקה של ארגון רבני צהר, כחבר נשיאות מועצת העיתונות. בשיחה עם ערוץ 7 הוא מספר על יעדיה של המועצת ועל המנעד שבין אתיקה הלכתית לנורמה התקשורתית.
על תפקידה של מועצת העיתונות ככלל מציין הרב שרלו בפתח הדברים את יעדיה העיקריים בשמירה על חופש העיתונות, המאבק המתמיד לאפשר לכל דעה להישמע ושמירה על חופש העיתונות בגבולות קיצוניים מאוד. במסגרת זו פועלת המועצת נגד תקיפת כתבים והשתקתם.
בנוסף מציין הרב שרלו את בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, אליו יכול מי שנפגע מאמצעי תקשורת כלשהו לפנות. להכרעות בית הדין אין משמעות ענישתית ואכיפתית אלא משמעות הצהרתית ויכולת לדרוש הבהרות או התנצלויות מכלי התקשורת. עם זאת, מוסיף הרב, בתי משפט בישראל עושים שימוש בקוד האתי של מועצת העיתונות בפסיקות הנוגעות לשאלות של לשון הרע ופרסומים בזויים, ומכאן נובע כוח נוסף של מועצת העיתונות.
חברי נשיאות המועצת מכהנים בוועדות השונות של מועצת העיתונות. הרב שרלו עצמו חבר זה מספר שנים בצוות התגובות של מועצת העיתונות.
עוד שאלנו את הרב שרלו אם כהונתו במועצת העיתונות כרב ואיש הלכה היא כהונה בעלת משמעות משפיעה או הצהרתית, וזאת לנוכח הפער הגדול בין עמדותיה של ההלכה בסוגיות של שמירת הלשון ולשון הרע לעומת תחום התקשורת הפרוץ כמעט לחלוטין בתחום זה.
הרב שרלו מציין בהקשר זה את השאלה העקרונית, האם בעולם תורני יש מקום לתקשורת בכלל, האם מדובר ברכילות ולשון הרע או שמא היא בגדר לא תעמוד על דם רעך בהיותה מתריעה על סוגיות בעייתיות ומפרסמת ליקויים. בהקשר זה רואה הרב שרלו את כל אחד ואחד מהאזרחים כמעין שופט הזקוק לקבלת מידע בטרם הוא מגיע לרגע ההכרעה המשפטית, כלומר רגע ההצבעה בקלפי. עם זאת לא ניתן להתעלם מהפער הגדל בין כללי ההלכה לכללי העיתונות המקובלת, אך אין לראות בפער סיבה להשארת המציאות כפי שהיא, אלא לחתור כל העת לקידומה ושיפורה, "בגלל זה אני במועצת העיתונות", אומר הרב שרלו ומציין כי בחירתו לנשיאות לא נעשתה מתוקף היותו רב או מתוקף היררכיה כלשהי כפי שכל מועמד אינו נבחר בשל תוארו אלא בשל עמדותיו.
ועם זאת, שאלנו את הרב שרלו אם אינו חש תסכול לנוכח השאיפה שלו להביא לקידום הגינותה ויושרה של התקשורת בעוד היא, כך נראה, הולכת ומתרחקת מהאידיאל שהוא מציב. זאת בעיקר לנוכח הפערים האדירים בין מהדורות חדשות של ערוצים שונים, מה שמוכיח שהאג'נדה היא הקובעת ולא האמת.
הרב שרלו מציין כי אכן התקשורת, שבעבר הייתה לה יומרה לתווך בין המציאות לבין הצרכן, הפכה לשחקן של ממש על המגרש הציבורי, ממש כמו השחקנים הפוליטיים, ועובדה זו מחייבת האזנה לשני כלי תקשורת מנוגדים על מנת לנסות ולחלץ מידה מסויימת של אובייקטיביות שתאפשר את אותו שיפוט אזרחי.
לזאת מוסיף הרב שרלו כי ישנם מספר כללים שלא ניתן להתעלם מהם ולוותר עליהם גם כאשר מדובר במי שהפכו לשחקן של ממש בזירה הציבורית. בין השאר הוא מזכיר את חובת מתן זכות התגובה למי שמתפרסם נגדו פרסום שלילי כלשהו, כך גם אין לבלום קולות מנוגדים מלהשמיע את עמדתם.
"אם נתקן את עצמנו ונעשה תקשורת הגונה וישרה המדווחת אמת, נקדם את זהותה התורנית והיהודית של מדינת ישראל וגם נחזור בתשובה בתחומים הקשים האלה", אומר הרב שרלו ומסויף כי הוא רואה את תפקידו בנשיאות המועצת "להיות מגן על כל הצדדים, אם כי זו עמדה המקובלת על כולם, אם מדברים על חופש דיבור אמיתי והגנה על עיתונאים, הם ניתנים לכולם".
בסיומם של הדברים שאלנו את הרב שרלו אודות האופן בו טופלה עלילת שדה תימן שפורסמה בחדשות 12 והתבררה כאירוע בעייתי מאוד בהיבט האתי שלו. הרב שרלו מציין כי לו היו הדברים מובאים לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות הם היו נבדקים ונידונים שם, אך המתלוננים בחרו לפנות לבית המשפט עצמו, שבידו סמכויות משמעותיות יותר.