לפני ימים אחדים שוגר לחלל לוויין הריגול 'אופק 19', 37 שנים אחרי שיגור 'אופק 1'. על תרומתם של לווייני הריגול לקהיליית המודיעין הישראלית שוחחנו עם סא"ל במיל' גידעון מיטשניק, חוקר מורשת ואיש אמ"ן בעבר.
עד אמצע שנות התשעים לא היה בידיה של ישראל הכלי המודיעיני המשמעותי, הלוויין, כפי שהיה לארה"ב ולברית המועצות, אומר מיטשניק ומדגיש את תרומתו הדרמטית של לוויין הריגול ליכולות הצבאיות כפי שניתן לראות בהשוואה בין ימי תקיפת הכור בעיראק, ללא לוויינים וללא מזל"טים מייצור ישראלי, לעומת העת האחרונה והיכולות המשלבות לוויינים, כטב"מים ועוד ומניבות הצלחות צבאיות מרשימות ומדוייקות.
ואולם, לתעשיית הלוויינים הישראלית הייתה התחלה כמה עשורים קודם לכן, בשיגור ה'שביט', רקטה ארוכת טווח ששוגרה בשנת 1961 בשל החשש מעימות מתקרב מול מצרים בה פיתח נאצר פרויקט טילי קרקע-קרקע לטווח רחוק בעזרתם של מדענים גרמניים שבעברם שירתו את גרמניה הנאצית.
ישראל חששה שביום המהפכה ישגר נאצר את הטילים ועל מנת להרתיע אותו הקדימה עם שיגור ה'שביט', ואולם, מספר מיטשניק, מסתבר ששיגור הרקטה ההיא לא היה אלא פיקציה. הצילומים ממעמד שיגור ה'שביט' סמוך לעכו הראו רקטה שגובהה כעשרה מטרים וכך גם ניתוח שובל העשן שמאחוריה, ואולם "מסתבר שזה היה תרגיל הונאה שלא הגיע לחלל". מדובר היה בהונאה שהתבססה על טיל 'לוז' מתוצרת רפאל שאורכו היה ארבעה מטרים ופיתוחו החל בשנות החמישים, אך זווית הצילום שלו נתנה את התחושה שמדובר בטיל ארוך הרבה יותר. נאצר בחר לדחות את שיגור הטילים שלו עד ליולי 62', מה שהוביל לעימות סביב השאלה אם יש או אין מסוכנות מהטילים של נאצר, מה שכונה אז 'משבר הטילים'. הפרויקט המצרי אכן לא היווה איום ושני הטילים ששוגרו היו היחידים שעלו לאוויר.
"מערכת הביטחון הישראלית שמרה בסוד שהשלב השני של הרקטה לא ניצת בכלל. היו פרסומים שהטיל הגיע לגובה של שמונים קילומטר לשולי החלל והדבר גרר הרבה תגובות בעולם הערבי ובעולם בכלל", מספר מיטשניק ומוסיף כי היו גם האשמות שהשיגור לא נועד אלא לצורכי הבחירות המתקרבות, על אף שבפועל מפא"י איבדה בהן שישה מנדטים.
מכאן מתקדם מיטשניק הלאה בציר הזמן. מאז שנות השישים ארה"ב וברית המועצות מעלות את המלחמה הקרה שביניהן אל החלל עם לוויינים וחלליות ומדינות נוספות מצטרפות למועדות מדינות הלוויין. בשנות השמונים הקצה יהושע שגיא, ראש אמ"ן, כחמישה מיליון דולר לטובת פיתוח לוויין ריגול ישראלי, סכום שבעתיד יגיע לכמה מיליארדים ובשנת 83' מוקמת סוכנות החלל הישראלית שמתחרה עם רפאל על קידום המיזמים. שר הביטחון, משה ארנס, ארנס יוזם פרויקט הקמת לוויין ריגול והתעשייה האווירית מקבלת את הובלת הפרויקט ובמקביל מתקדם מיזם לוויין התקשורת 'עמוס'.
מיטשניק מונה את סדרת לווייני 'אופק' שחלקם כשלו ונפלו לים וחלקם הצליחו. אופק 5 לצורך הדוגמה, שוגר ב-2002 ונע במשך 22 שנה עד שנת 2024.
"מדובר ביכולות שמאפשרות לקהיליית המודיעין הישראלית את אותה קפיצת דרך משמעותית. במערכת 'עם כלביא' יכולת איסוף המודיעין לסיכול מדעני הגרעין האיראני והבכירים לא הייתה אפשרית ללא הלוויינים כיכולת משלימה לפאזל חומר שנאסף בדרכים אחרות, וכך המטוסים יכולים לשגר פצצות מדוייקות לחלון המסויים בבניין המסויים".
מיטשניק מציין כי "הגורם שהוביל את התהליך הזה הוא יחידה 9900, העיניים של המדינה, שהוקמה בשנת 87', התפתחה באמצע שנות התשעים. הלויינים הללו מונחים על ידי צעירים וצעירות שעוברים הכשרה מאוד משמעותית ועושים עבודה מצוינת. קשה להאמין שיוצא היום לדרך מבצע כלשהו ללא היכולות הללו של הלוויינות הישראלית ויחידה 9900".