סגנית שר החוץ, ח"כ שרן השכל מתייחסת בראיון לערוץ 7 לקראת הדיון בעצרת האו"ם בו מתכוונת צרפת להוביל הכרה במדינה פלשתינית ולנוכח כוונת מדינות נוספות להצטרף למהלך.
השכל מציגה בראיון ניתוח אסטרטגי מפוכח ועמוק וטוענת כי העוינות כלפי ישראל אינה אלא "סימפטום למחלה קשה בהרבה" המתפשטת במדינות המערב, ונובעת מתלות של ממשלות שמאל בקהילות מהגרים רדיקליות. השכל גם חושפת את "הטעות האסטרטגית" של הורדת עוצמת התמרון בעזה, ומבהירה: "צרפת, שהובילה את המהלך, חייבת לשלם מחיר קשה וכואב".
"במשרד החוץ מתנהלת בשבועות האחרונים מערכה דיפלומטית שקטה אך אינטנסיבית, בניסיון לבלום את גל ההכרות האירופי במדינה פלסטינית שמובילה צרפת", אומרת השכל שנמצאת בחזית המאבק הזה, יחד עם שר החוץ גדעון סער, שגרירים ואנשי משרד החוץ, "המסר הישראלי למנהיגי העולם חד וברור. הראשון הוא כי הכרה במדינה פלסטינית הוא פרס והענקת מתנה לחמאס. בטח בתוך תקופת מלחמה מול ארגון הטרור חמאס, זו לא העת לדבר על כך".
השכל מדגישה כי העמדה הישראלית נגד פתרון שתי המדינות אינה עמדת מיעוט, אלא משקפת רצון דמוקרטי עממי רחב. "ראינו גם סקרים, בין אם זה בקרב היהודים, שרק 18 אחוז מאמינים שצריך להקים מדינה פלסטינית. אפילו בקרב ערביי ישראל, 40 אחוז מאמינים במדינה פלסטינית. זה פחות מחצי. רוב ערבי יו"ש תומכים בחמאס". השכל חושפת כי המאמצים הדיפלומטיים נשאו פרי מסוים, "היו מדינות שהשיחות איתן נועדו קודם כל למנוע באמת את ההכרה. היו מדינות שחזרו בהן". השכל נמנעת מלנקוב בשמות, אך מציינת כי "שר החוץ, גדעון סער, השגרירים שלנו, כולנו, עבדנו באמת בשיחות אישיות כדי לנסות וגם למנוע הצטרפות של מדינות למהלך של צרפת".
עם זאת, השכל אינה מתעלמת מהמציאות ומודה כי מספר המדינות המכירות בישראל עלה משמעותית. אך את ההשפעה המעשית של ההכרות הללו היא מבקשת לשים בפרופורציה. "במציאות שלנו זה לא באמת משנה", היא קובעת. "מה הדבר הזה משנה במציאות הישראלית? הוא לא משנה באמת. הוא משנה משהו אחד, הוא משנה את אותה הגישה של חמאס, שבעצם מאמינה היום, שככל שהם ימשיכו, ימתחו בעצם את המלחמה, הם יקבלו יותר תופינים ויותר פרסים".
הבידוד המדיני הנוכחי, לטענתה, נובע בחלקו מ"טעות אסטרטגית" שנעשתה בניהול המלחמה. היא מכוונת להחלטה שהתקבלה בחודש מרץ 24 להוריד את עוצמת התמרון הקרקעי ולעבור למבצעים ממוקדים. "אני התנגדתי לאותו מהלך שהוריד את עוצמת התמרון. אנחנו הזהרנו, התרענו בזמן אמת שאסור לעצור את התמרון ולצערי לא הקשיבו לנו. טענו שהלחץ הבינלאומי יגבר ולימים, ההערכה שלנו הייתה נכונה".
השכל גם הודפת את הניסיון האירופי, אותו מוביל נשיא צרפת מקרון, להבחין בין הרשות הפלסטינית לחמאס. "את הלוקשים האלה, הוא יכול למכור אולי באירופה. לישראלים הוא לא יכול", היא אומרת. "משום שכל ישראלי ממוצע יודע שבאזור יהודה ושומרון נעשו בחירות ברשות הפלסטינית, ומי ניצח? חמאס. ואם יהיו בחירות מחר, חמאס ינצח. האם מערכת החינוך ביהודה ושומרון של הרשות הפלסטינית היא כל כך שונה? האם הוא לא מתגמל מחבלים בכסף? לא".
השכל מתייחס גם לראיון של מקרון ליונית לוי בחדשות 12 ובפגישות שלו עם הקהילה היהודית בצרפת. מקרון אמר כי הכרה במדינת פלסטין תיהיה בתנאי שהחטופים יחזרו ויהיה ניטרול של החמאס ומבלי שיהיה איום ביטחוני על ישראל, "סליחה שאני צוחקת בקול גדול אבל מי ידאג שזה יקרה? מתי זה יקרה? ואיך זה יקרה? על השאלות האלה מקרון לא ענה. אם יכריז הוא נותן מתנה לחמאס שדרך הטרור היא הנכונה כדי להשיג הישגים מדיינים".
אך הניתוח של השכל חורג מהזירה המקומית. היא טוענת כי שורש העוינות כלפי ישראל נעוץ בתהליכי עומק מסוכנים המתרחשים בתוך מדינות המערב עצמן. "שים לב שלכל אותן מדינות שמפעילות הרבה מאוד לחצים על ישראל יש להן מכנה משותף. כמעט כולן הן ממשלות שמאל. והן לא סתם ממשלות שמאל. רבים מהן נשענים על קהילה קטנה של מהגרים מוסלמים שהגיעו מהמזרח התיכון וייבאו יחד איתם את אותה גזענות ושנאה כלפי יהודים וכלפי ישראל".
היא מתארת תהליך שבו קהילות אלו, שלא עברו אינטגרציה לערכים דמוקרטיים, מקצינות את השיח ומפעילות לחץ פוליטי אדיר. "מה לעשות שבפקיסטן ובאפגניסטן ובסוריה ובעיראק, מערכת החינוך מלמדת דמוניזציה של יהודים, שנאה לישראל ברמה מטורפת". התוצאה, לדבריה, היא "התפוצצות האנטישמיות" וייבוא של עמדות קיצוניות. "אתה רואה אותם הולכים ברחובות של לונדון, ומנופפים בדגלי פלסטין, ודגלי חמאס, וגם דגלים של דאעש, ושורפים לא רק את הדגלים של ישראל, אלא גם את הדגלים של בריטניה".
"השיח, האיום על ישראל הוא רק סימפטום למחלה הרבה יותר קשה, למגפה שמתפשטת באירופה, שצריכה להדיר שינה מעיניהם של כל אזרחי אירופה, "אומרת השכל, "לצערי, בחלק מהמדינות לדעתי, התהליכים כבר מאוחרים מדי".
לאור זאת, היא דורשת מישראל להגיב בתקיפות לצרפת שהובילה את כל המהלך הזה, "צרפת חייבת לשלם מחיר קשה ומחיר כואב". השכל אינה מפרטת את כל הצעדים האפשריים, אך רומזת כי סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים היא אופציה ממשית, לצד מהלכים דיפלומטיים נוספים "שיכולים להכאיב להם באופן מאוד מאוד קשה". באשר להחלת ריבונות כתגובה, היא מציגה עמדה עקרונית: "אני מאמינה בריבונות על כל יהודה ושומרון וגם בבקעת הירדן כפי שהגשתי בהצעת חוק בעבר אך אני חושבת שצריך לעשות את זה בלי קשר לאירוע הזה. זה לא יכול להיות תלוי בדבר".