ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פרסם היום (חמישי) תזכיר חוק יסוד להגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות או שמונה שנים - הארוך מביניהם.
לדבריו, ההצעה תובא לאישור הממשלה הבאה כבר בישיבתה הראשונה כחלק מ"תכנית הייצוב לישראל" שהוא מגבש בימים אלה, והסכמה לחוק תהווה תנאי להצטרפות לממשלה.
עיקרי ההצעה קובעים כי ההגבלה תחול קדימה בלבד, מיום חקיקתה, ולא תחול רטרואקטיבית. תקופת כהונה תיחשב כרצופה גם אם ראש הממשלה יצא לנבצרות זמנית או אם חלפו פחות מארבע שנים בין תקופות כהונה. ראש ממשלה שסיים את מכסת הכהונה יוכל לשוב ולהתמודד רק לאחר שמונה שנות צינון.
עוד נקבע כי אם במהלך קדנציה מגיע ראש הממשלה לתקרת הכהונה המותרת, יורשה להשלים את הקדנציה במלואה עד לכינון ממשלה חדשה.
לצד החוק, תובא גם החלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר. בנט הדגיש כי שני המהלכים ייכללו בהסכמים הקואליציוניים.
"מדינת ישראל חייבת להשתחרר מהניוון הפוליטי שבו היא מצויה. כהונה ארוכה מדי מובילה לשחיקה ערכית, לסיאוב ולניתוק מן הציבור. הגבלת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים תבטיח הנהגה בריאה, שממוקדת אך ורק בטובת המדינה. זהו תיקון הכרחי ודחוף למערכת הפוליטית. לצד הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר - אלו יהיו החלטות שתעבורנה מיד בישיבתה הראשונה של הממשלה החדשה", דברי בנט.
יו"ר כחול-לבן, ח"כ בני גנץ, הזכיר לבנט שבעבר הוא התנגד להצעה דומה. "החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה היה החוק הראשון שהגשתי כחבר כנסת - ואחד החוקים הראשונים שביקשתי לקדם בממשלת השינוי ביחד עם חברים נוספים. לצערי, ראש הממשלה אז נפתלי בנט התנגד לו, ולכן לא הצלחנו לקדם אותו. העליתי אותו שוב להצבעה בחודש יולי וגם הקואליציה הנוכחית הפילה אותו למרות שלא חל רטרואקטיבית.
אני מברך את בנט ששינה את דעתו, אבל הלקח מממשלת השינוי הוא - שחוק כזה יוכל לעבור רק בממשלת הסכמות רחבה שתעגן את כללי המשחק, ולא בממשלה צרה וחסרת לגיטימציה ציבורית", דברי גנץ.