אפרת בזק, שבעלה בצלאל נפצע באורח קשה במלחמת "חרבות ברזל", מתארחת באולפן ערוץ 7 ומתארת שרשרת של ניסים שהצילה את חייו וכיצד בחרו בני המשפחה לנווט את הכאב לתקווה ויצירה.

הזוג בזק, תושבי עיר דוד, חיו שנים רבות בירושלים. כשהחלו האזעקות בשמחת תורה קפץ בצלאל מיד למילואים - למרות שהיה יכול להיות משוחרר מהם. "הוא זכה להשתתף במלחמת המצווה החשובה והמשמעותית הזאת ולתת את חלקנו למה שאפשר בתקומת עם ישראל".

ביום ה-99 למלחמה, ערב שבת, נפצע בצלאל בחאן יונס. "הפציעה נגרמה ממטען שהתפוצץ מחוץ למבנה שבו הם שהו והוא קיבל רסיס ישירות לעורק הראשי והחל לאבד המון דם".,

מרגע הפציעה, החלה משפחת בזק לחוות שרשרת אירועים שבדיעבד אפרת מכנה "שרשרת ניסים". "היום בפרספקטיבה של שנה וחצי, ולמרות שיש הרבה כאב בסיפור הזה, אני יכולה גם להסתכל על זה כאל שרשרת ניסים. כל אירוע בפני עצמו נראה כלא מחובר, אבל כשמסתכלים על התמונה כולה, היא פשוט מראה איך הקדוש ברוך הוא פעל בשביל ההצלה שלנו".

היא מתארת את התנהלות הפראמדיק שהיה לצד בעלה בשעת הפציעה. "הוא ידע בדיוק מה צריך לעשות. ורק הרהר איך אפשר להיות יותר יעיל, זריז ומדויק. הוא פשוט סיפר שבאותו רגע היתה לו בהירות כיצד הוא מציל את בצלאל".

הפראמדיק, אגב, כלל לא היה אמור להיות שם אלא בבית. "הוא התקשר לילה קודם לאשתו ואמר לה 'אני יודע שאני אמור לצאת הביתה ותכננו את זה אבל יש לי הרגשה קשה שיצטרכו אותי מחר והלב לא נותן לי לצאת'. הוא שאל את האישה מה דעתה והיא ענתה לו: 'איך תרגיש אם חלילה יצטרכו אותך ולא תהיה?'. כששמעה את התשובה ביקשה ממנו להישאר".

רגע נוסף משמעותי היה כשבא לבקר את בעלה יו"ר כחול-לבן בני גנץ. "כשבעלי מספר לו את סיפורו הוא משתמש הרבה במילה במקרה. במקרה הפרמדיק ביקש מאשתו להישאר, במקרה הוא בדיוק ידע להציל אותו, במקרה הגיע בדיוק בזמן וכו'. בשלב הזה גנץ ביקש נייר וכתב על את המילה 'מקרה'. הוא צייר חץ וכתב ליד ה' רקם. קיבלנו שיעור באמונה ממנו. פתאום אתה מרגיש את התחושה הזו שה' רקם לנו סיפור של הצלה, לצד המון כאב, והמון תקווה".

ההתמודדות עם הפציעה והשיקום הובילה את אפרת לפעולה למען נשים אחרות שהתמודדו עם מצב דומה לשלה. "הקמנו עמותה שנקראת 'חברות של ברזל'. במסגרת הפעילות נשות הפצועים מוצאות את החוסן מתוך החבורה ומשתתפות ביוזמות מגוונות. הפעילויות כוללות מפגשי פסיכודרמה, אומנות של עיבוד ושל הפנמה ומציאת כוחות משותפת. לעתים יש גם שבתות משותפות, פשוט כדי להרגיש יחד".

במקביל להתמודדות האישית והפעילות למען נשות הפצועים, כתבה אפרת ספר ילדים "אור של זהב", ששינה את ייעודו המקורי. "הרעיון לספר נולד עוד לפני המלחמה. קבענו את תחילת העבודה עליו ליום אחרי שמחת תורה". התוכניות כמובן השתנו. הספר, שיצא באמצע המלחמה, מבקש לשמר את יופיים של החגים בעיני הילדים. "אנשים השתמשו בנוגע לשבעה באוקטובר בביטוי השבת השחורה ואני לא רוצה שילדים יחשבו שחגים הם כאלה. אני מבקשת לשמור על התמימות של הילדים באשר ליופי של החגים, למתיקות שלהם ולאחדות שהם יוצרים".