ערן דורון, ראש מועצת רמת נגב, מתריע מהברחת אמל"ח דרך רחפנים המגיעים ממצרים. בראיון לערוץ 7 הוא מספר על מה שהפך לחלק כמעט קבוע מהנוף השמיימי של מרחב המועצה שלו ועל התגובות שהוא מקבל לאזהרותיו.
"אנחנו רואים ושומעים עשרות כלי טייס לא מאוישים. זה יכול להיות כטב"מ חות'י, אבל זה בעיקר עשרות רחפנים שמגיעים מהצד המצרי לתוך שטח מדינת ישראל כשבסלסלות הם נושאים כלי נשק. זה יכול להיות מאגים, רובים, רימונים, טילי לאו ובעצם כמעט כל כלי משחית", אומר דורון וכדי שנבין אילו משקלים יכול לשאת רחפן שכזה הוא מספר שראה גם רחפ שנשא גנרטור במשקל של שישים קילו. "אנחנו כבר נמצאים בזמן שאולי גם אנשים יוכלו להיות מנוידים באמצעות רחפנים".
"אנחנו רואים רכבת אווירית, הלוך וחזור, שמביאה אמצעי לחימה וחוזרת ריקה. הבעיה היא שכעבור שעות לא רבות הכלים האלה כבר עוברים ניסוי כלים שאותו אנחנו מרגישים את זה בישובים שלנו שנמצאים במרחק של ארבעים קילומטר מהגבול. כלומר שזה מגיע למרכז שטח המועצה. הם מבצעים ניסוי כלים ואחרי שבדקו שהכלים תקינים מוכרים אותם לארגוני טרור וארגוני פשיעה שבעיניי הם אותו דבר".
על מנת להבין את היקפי התופעה מספר דורון כי בשבת האחרונה נצפו 26 רחפנים לאורך היום ו"באוגוטסט על פי נתונים שקיבלתי ממקור מסוים, עברו כ-300 רחפנים, כלומר כעשרה ביום. אם בכל יום ניתן להעביר רק ארבעה כלי נשק זה זיווד של חטיבה".
מול התופעה, אומר דורון, הטיפול צריך להיות בשלושה אפיקים. הראשון הוא "מיגור התופעה על הגדר באמצעי לוחמה אלקטרונית שיש לצה"ל ולחיל האוויר", ובהקשר זה הוא משבח את פעילותה של החטיבה המרחבית, חטיבת פארן ואוגדה 80, הפועלות בנחישות ובמאמצים למצוא פתרונות, אם כי הם מתמודדים עם אתגר מורכב שכן שיבוש תנועת הרחפנים נעשה על ידי פגיעה בתדרים אלחוטיים שמניעים ומכוונים אותם, וכאשר פוגעים בתדרים שכאלה המשמעות היא שיבושים גם אצל האזרחים שלנו. הדברים באים לידי ביטוי בשיבושים סלולאריים, בתקלות בהפעלת שערי הישובים או בפעילות הרפת. "לכן בין הרצון לשמור על שגרת חיי התושבים וחייהם במרחב לבין מציאת הפתרון על הגדר יש פער שצריך לתפור".
במסגרת המאבק הזה מתנהל מאבק של חתול ועכבר בין צה"ל ויכולותיו לבין מאמצי המברחים. צה"ל משפר את יכולותיו הטכנולוגיות וכעבור זמן מה המבריחים מוצאים את הדרך להתייעל מה שמחייב גם את צה"ל לשפר את יכולותיו וחוזר חלילה.
"הציר השני נמצא באחריות השב"כ והמשטרה. יש מי ששולח את הרחפן ויש מי שמקבל אותו, והשב"כ והמשטרה צריכים לסגור על הארגונים המקבלים. אלו ארגוני פשיעה וטרור במדינת ישראל ובסמכותם של המשטרה והשב"כ לסגור את המעגל. אם לא יהיה כדאי להבריח בגלל ענישה והרתעה, שטף ההברחות ייפסק בהיבט הזה".
ממשיך דורון אל האפיק השלישי, עליו הוא שם דגש מיוחד, וזהו חיזוק ההתיישבות במרחב: "אני מצפה שהממשלה תממש את הריבונות באזור פתחת ניצנה, בכך שיביאו אלפי משפחות חדשות למרחב הזה. יש צעירים רבים שרוצים להגיע לכאן ליישב את הנגב. צריך לוודא שנותנים לצעירים הללו סיבות טובות ואפשרויות להתיישב בנגב. אנחנו יודעים שהתיישבות היא פתרון ביטחוני".
בהקשר זה מציין דורון כי "משרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק, מקדם החלטה בנושא וצריך להביא את ההחלטה לגמר ולאשר אותה בממשלה ולהביא משפחות רבות לאזור".
בדבריו מדגיש דורון כי הגורמים הרלוונטיים כולם אינם מתעלמים מהבעיה ומכירים אותה היטב. "שב"כ נמצא איתי בסיורים, אני בקשר עם הצבא באופן יומיומי וכמעט בכל שעה. לא מנפנפים אותנו. מכירים את הבעיה ומנסים לטפל בה", הוא מבהיר.