ח' תשרי תשס"א, שבת תשובה. בדיוק לפני עשרים וחמש שנה. ימים קשים עוברים על כל עם ישראל. זה עתה פרצה "האינתיפאדה השנייה" - התוצאות האומללות והבוטות של 'הסכמי אוסלו' הארורים, ושל היחס אל חלקי ארץ הקודש כאל "שטחים כבושים".
אנשי ישיבת 'עוד יוסף חי' שוהים מחוץ לציונו הקדוש של יוסף הצדיק. עקב ההתראות על המצב - כבר בערב ראש השנה הודיע צה"ל שהתלמידים - ששהו בציון לקראת שהיה בראש השנה - צריכים לצאת מהמקום. בימים שלאחר מכן מתקיימים קרבות עזים, במהלכם - למרבה החרפה - הופקר למוות לוחם מג"ב, מדחת יוסף, שנפצע פציעה ברת טיפול - אך מפקדי צה"ל (ומפקד האוגדה בני גנץ..) מסרבים לפגוע במחבלים ותומכיהם פגיעה קשה כדי להציל את חייו, מעדיפים את חייהם על חייו, והוא מדמם למוות.
איש קבר יוסף, הרב הלל ליברמן הי"ד, מאלון מורה, לא יכול לשאת את החרפה. שנים על גבי שנים היה הרב הלל בציון יוסף הצדיק יום יום, מבלי להחסיר כמעט אף יום. הוא זועק, כותב מאמר ומחלק אותו בכנס רבנים, מגיע לנחם את משפחת יוסף בבית ג'אן, ולבו הטהור סוער. בבוקר שבת תשובה נודע שצה"ל החליט להפקיר את יוסף הצדיק, ולברוח ממתחם הקבר. הלל לא מסוגל להפקיר את יוסף הצדיק, ומכוח היחידה שבנפש הוא יוצא לעבר מקור החיות שלו, יוסף הצדיק. בדרך הוא נרצח בידי פורעים ארורים.
עשרים וחמש שנה חלפו, וישיבת 'עוד יוסף חי' גלתה ממקומה. הלימוד ממשיך, הדור הראשון של תלמידי הישיבה מגדלים כבר נכדים ואף נינים בשומרון, אבל יוסף הצדיק איננו. "הנער איננו - ואני אנה אני בא".
במהלך השנים התפתחו "כניסות ליליות", בהן שוהים בציון יהודים רבים, וזוכים להתחבר ליוסף הצדיק. אבל זה רחוק מלהיות המצב השפוי, בו קבר יוסף הצדיק נגיש לכל מי שרוצה לעלות על ציונו, וסמוך לציון קיימת ישיבה בה עוסקים בתורה מכוח החיבור ליוסף הצדיק.
במאמר מוסגר גם נזכיר שאפילו לפי הסכמי אוסלו - מתחם הישיבה הוא בשליטה ישראלית, כך שהיציאה מקבר יוסף היא כניעה לטרור 'נטו', בלי שום בסיס חוקי או משפטי - שלא לומר מוסרי.
לפני כשבועיים פנינו, יחד עם ראש המועצה, יוסי דגן, וחבר הכנסת צבי סוכות, בוגר הישיבה וחתנו של הרב הלל הי"ד, במכתב לשר הבטחון; במכתב ביקשנו לשהות בראש השנה בקבר יוסף, ולתקן בכך את חרפת הגירוש מלפני חצי יובל. מצאנו אוזן קשבת ורצון טוב במשרד הבטחון - אך לצערנו לא הגענו ליעד, ובראש השנה עוד לא שבנו ליוסף.
כלפי הטוענים שהדבר יכביד על כוח האדם של צה"ל - חשוב להבהיר: הכבדה על כוח האדם נובעת בראש ובראשונה מהכניעה לטרור ולרשעות. בדרך קצרה שהיא ארוכה - 'חוסכים' בכוח האדם, מוותרים ונכנעים - ומשלמים בסוף מחירים נוראים! בדרך ארוכה שהיא קצרה - נלחמים על הטוב והצדק, מונעים מהטרור לנצח - ומגיעים למצב בריא שמצריך הרבה פחות מאמצים.
היום המיוחד הזה, יום הזיכרון לרב הלל הי"ד ושבו אנחנו מציינים 25 שנה להפקרת יוסף הצדיק - הוא יום בו חשוב לזעוק ולא לשכוח: חוזרים ליוסף הצדיק!
הכותב הוא ראש ישיבת עוד יוסף חי.