בני הצעיר נולד בערב יום כיפור. השנה הוא יחגוג את יום הולדתו בעיר הקודש עזה. זכור לי היטב ביקור הרופאים לפני הצום במעייני הישועה.
ד"ר משה רוטשילד נכנס לכל חדרי היולדות והכריז בקולו הרועם במבטא יקי -'כולכן אוכלות ושותות ומתרחצות. זאת מצוות היום עבורכן. ובברכת המזון תוסיפו ברכת 'יעלה ויבוא'. דר רוטשילד לא הקל במאומה בצום. להיפך- הוא החמיר בפיקוח נפש. יולדת תוך שלושה ימים מלידתה לא אמורה לצום. זאת הקפדה על מצוות 'ונשמרתם לנפשותיכם'.
צום יום הכיפורים עבור רוב האנשים הבריאים ,איננו מהווה סכנה של ממש, אולם בתחום רפואת הנשים נדרשת תשומת לב מיוחדת. הגוף הנשי עובר לאורך השנים שינויים הורמונליים, הריונות ולידות, וכל אלה הופכים את ההתמודדות עם צום של 25 שעות למורכבת יותר ולעיתים גם בעלת משמעות רפואית. ההיבט הפיזיולוגי של הצום קשור ליכולת הגוף לשמור על הומאוסטזיס , איזון פנימי. במהלך הצום ,הכבד מפרק מאגרי גליקוגן כדי לספק אנרגיה, ולאחר מכן מתחילה פירוק שומנים. המעבר הזה עלול לגרום במיוחד לנשים בהריון לתחושת חולשה, כאב ראש ולעיתים בחילות.
נשים הרות בהריון תקין צמות, למרות שבתקופת ההיריון הצום מקבל משמעות נוספת. התייבשות של האם עלולה לעורר התכווצויות רחמיות מוגברות, ולהוביל לירידה בזרימת הדם לשליה. גם ירידת לחץ דם חדה עלולה לפגוע באספקת החמצן לעובר. מחקרים הראו כי נשים עם הריונות בסיכון כמו סוכרת הריונית, יתר לחץ דם הריוני, או היסטוריה של לידות מוקדמות , עלולות להיות בסיכון ממשי בצום. כאן המקום להזכיר את האפשרות ההלכתית לשתות לשיעורין, כלומר בכמויות קטנות לאורך היום, המאפשרת מצד אחד קיום מסוים של הצום, ומצד שני שמירה על בריאות האם והעובר.
נשים לאחר לידה נמצאות במצב עדין במיוחד. הדימום שלאחר הלידה כרוך באובדן דם משמעותי, ולעיתים גם בירידה ברמות הברזל. הצום עלול להחמיר אנמיה, לעורר חולשה ולפגוע בתפקוד היומיומי. כאשר האישה גם מניקה, נוסף גם ממד של ירידה בכמות החלב. פיזיולוגית, יצירת חלב דורשת מאגר נוזלים זמין. היעדר שתייה במשך יממה עלול להביא לצמצום תפוקת החלב, דבר שעלול להשפיע גם על התינוק. אם מדובר בפג או ילוד שהוא חולה ותלוי בלעדית בחלב האם, יתכן ויותר ליולדת לשתות לשיעורים כדי שלא ייגמר החלב. אבל בדרך כלל, אשה מינקת צמה והיא יכולה לשאוב לפני הצום, כך שאם תרגיש היחלשות של החלב לקראת סוף היום, היא תוכל לתת לתינוק את החלב השאוב. ובסוף הצום החלב יתחדש כקדם.
בגיל המעבר, נשים רבות נוטלות טיפול תרופתי כרוני , תרופות ליתר לחץ דם, לבעיות בלב או לטיפול בסוכרת. צום משפיע על מאזן המלחים והנוזלים, ועלול לגרום לעלייה או ירידה חריגה ברמות הסוכר בדם. גם גדל הסיכון להפרעות בקצב הלב או לעלייה בצמיגות הדם, מצב המגביר קרישיות ועלול להיות מסוכן אצל נשים עם נטייה לקרישיות יתר. כאן נדרשת הערכות מראש, כמו שינוי מועד נטילת התרופה, ולעיתים הוראה רפואית ברורה להימנע מצום מלא, ולשתות לשיעורים.
ההלכה אינה מבקשת להעמיד את הבריאות בסכנה, והרפואה אינה מבקשת לבטל את ערך הצום. החיבור ביניהן יוצר גשר עדין שבו כל אישה יכולה למצוא את הדרך הנכונה עבורה, לשמור על גופה ולחוות את קדושת היום. כאשר עבדתי בבית החלמה ליולדות, בערב יום כיפור , ערכתי ביקור יולדות עם הרב בלוי מהעדה החרדית . ברוב המקרים כאשר אישה הציגה תלונה, חולשה אנמיה סחרחורת הצעתי לה לנוח במזגן ולצום כרגיל. הרב דווקא היה מזדעק ואומר- 'הרופאה מחמירה . אל תצומי. 'התהפכו היוצרות לכאורה. אבל שוב- על פי אותו קו בו נקט דר. רוטשילד- הרב הבין שחשוב להחמיר בפיקוח נפש.
וכך בני המופקד על משמרתו, מצווה לאכול ולשתות ביום הכיפורים. וזה הדבר הנשגב ביותר.