גדול יהיה כבוד הבית הזה

ערב ראש השנה תשפ"ו, התקיימה חתונתם של הדס לוינשטרן והוד רייכרט. התקופה המופלאה שאנחנו חיים בה מרגילה אותנו, כדבר שבשגרה, לגלות דמויות הרואיות מופלאות בכאבן, בפציעתן, באמונתן ובגבורתן.

ובאותה נשימה גם בבניינן, בקימתן. בזקיפת קומתם מחדש. פצועים שהשתקמו בגבורה עילאית וזכו לעמוד שוב מחדש על רגל אחת או שתיים וזוגות שביתם חרב עליהם ושבו לבנותו מחדש, מתוך השבר הנורא. כזאת הייתה החתונה הזאת שהפגישה בין שניים שאיבדו את בן ובת הזוג, כל אחד בנסיבות שונות, ובגבורה החליטו לאסוף את השברים, ולבנות ולהיבנות מחדש.

איתן בנה של הדס שהנחה את החופה, היטיב להאיר בדבריו את המעמד המרגש ואת הבסיס עליו נבנה הבית הזה: "תודה שבאתם וברוכים הבאים לחתונה של אמא שלי! (מחיאות כפיים). הדס לוינשטרן והוד רייכרט. להיות נוכח בחתונה של אמא שלך זה בהחלט דבר שלא חשבתי שיקרה. אבל הקדוש ברוך הוא מחליט מה הכיוון ואנחנו מחליטים ללכת אחריו, בשמחה ובלב שלם.

יחד איתנו הערב, נמצאים פה גם שני אנשים אשר אינם עמנו פה היום. הם לא נמצאים פה בגופם, אבל הנוכחות שלהם כאן משמעותית מאוד. חגית, אשתו האהובה של הוד ואמא של הלל, לחן, גיל וכליל. ואבא אלישע בעלה האהוב של אמא, ואבא שלי, של בניה, מיכל, יסכה, עמיחי ורות.

הנביא חגי אומר: "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (חגי ב, ט).

בעברית האות מ"ם יכולה לשמש כדי לתאר משהו שגדול ממשהו. זה נקרא מ"ם היתרון. אפשר לחשוב שהבית השני יהיה יותר גדול מהבית הראשון. אבל הבית הזה שנבנה פה היום, לא נבנה במקום הבתים שהיו, הוא נבנה בזכותם. זוהי מ"ם ה"מתוך". גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון, מתוך הבתים הראשונים שהיו..."

להיאחז בחיים

לפני כחודשיים, הודיעו הוד והדס על אירוסיהם, ערב טו באב. בריאיון שערך איתם עידו טאובר בערוץ 14, תיארה הדס את הצעד שלה לבחור בחיים ולבנות בית חדש, עם בן זוג חדש א ואת נקודת המבט שמניעה אותה: "ההיאחזות בחיים היא מביאה חיים. המוכנות ללכת עם המציאות ולא להתווכח איתה, אולי זה החוט ששוזר את הכל. אני הולכת אחרי ריבונו של עולם, יש לו תוכנית ואני איתו".

עידו טאובר: "הזיכרון של בני הזוג שלכם לעולם לא ימוש. הם תמיד יהיו שם ואתם בונים על חורבות הבתים שלכם בית אחד, חזק וגדול. רגע לפני ט"ו באב, חג החיבורים היהודי, מסר קצר לעם ישראל, לאלמנים, לאלמנות, למחפשים, למחפשות, מה יש לכם להגיד?"

הוד: "אני אגיד משהו קטן ביחס לקהילות שלנו. בט"ו באב כתוב שהותרו שבטים לבוא זה בזה. ואנחנו קהילות קצת שונות. והנה זה מתחבר. בסיפור הכללי זה משהו גדול, משהו מיוחד מאוד. ויש הרבה אהבה בסיפור הזה".

הדס: "חשוב לי להגיד משהו לכל מי שצופה בנו ואומרת, וואי, הם מצאו אהבה כבר פעם שנייה ואני אפילו לא פעם אחת אז איך זה יקרה? או אנשים שנמצאים ואומרים: איך זה יקרה לי? איך אני אתחתן שוב? בין אם זה גרושות, גרושים, אלמנות, אלמנים, הקדוש ברוך הוא לא עובד לפי סטטיסטיקות. ולפתוח את הלב ולהאמין ולהיאחז בחיים".

האחרון מן הראשון

הבית המופלא הזה שנבנה על מתוך הבתים הקודמים, האיר לי מחדש דברים שחכמים מלמדים על הקשר העמוק בין ט"ו באב לבין יום הכיפורים, שבשניהם היו בנות ירושלים יוצאות במחולות בכרמים, כחלק מתהליך ההיכרות לקראת הנישואין:

"לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים... וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ג, יא): "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ". בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה; וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.

בט"ו באב אירעו מספר אירועים היסטוריים מרכזיים, ביניהם - הפסקת מיתתם של אנשי דור המדבר, עדות לכך שנרצה עוונם. כמו כן, כפי שהזכיר הוד - היה זה יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה. יום של הפלת מחיצות. שיבת האהבה לשכון בין כל חלקי האומה.

ומה אירע ביום הכיפורים? מפרש רבינו עובדיה מברטנורא לפי חז"ל: "ויוה"כ - שבו נתנו לוחות האחרונות, והוא יום מחילה וסליחה". יום הכיפורים הוא היום בו נסלח לישראל עוון העגל וניתנו להם לוחות החדשים, במקום אלה שנשברו.

מה בין ט"ו באב ליום הכיפורים? אלה ימים של בניין מתוך חורבן. ימי מחילה וסליחה, ניקוי וכפרה. ניקוי העבר שנשבר והתחלה חדשה. אך ממש כמו היחיד ששב לאחר נפילה וריחוק, גם האומה שבה אל אביה שבשמים ולוחות הלב שנשברו כמו מולידים מתוכם לוחות שניים. ושניהם, הלוחות ושברי הלוחות, מונחים יחד בארון.

הבניין החדש נבנה מתוך ועל גבי הבניין שנשבר. מתוך אמון והיאחזות בחיים, שצומחים מכוחם של השברים. "הבית הזה שנבנה פה היום, לא נבנה במקום הבתים שהיו, הוא נבנה בזכותם. זוהי מ"ם ה"מתוך". גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון, מתוך הבתים הראשונים שהיו..."

לא יודע מה איתכם, אבל עם התפילה והבקשה הזאת אנסה להיכנס ליום הכיפורים הזה.