
מחקר חדש שפורסם בגרמניה מגלה כיצד השתנו חייהם של יהודים וישראלים במדינה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
לפי הממצאים, רבים מתמודדים עם נידוי, איומים ובעיות פסיכולוגיות, ונאלצים להסתיר את זהותם היהודית.
"אי אפשר ללכת בשכונה שלנו בלי להיתקל בגרפיטי אנטישמי", אומרת אישה יהודייה המתגוררת בברלין, שמבקשת להישאר בעילום שם.
סיפורה הוא אחד מרבים במחקר שערכו הפסיכולוגית מרינה צ'רנובסקי, העומדת בראש מרכז הכשירות לחינוך ומחקר ביקורטי כלפי אנטישמיות, והפרופסורית פרידריקה לורנץ-סיני מאוניברסיטת פוטסדם.
החוקרות פנו לחפש כ-30 משתתפים, אך להפתעתן 111 נשים וגברים הצטרפו לראיונות ולדיונים. המשתתפים תיארו כיצד הם חווים נסיעה בתחבורה ציבורית, יציאה לעבודה, לימודים באוניברסיטה או ביקור אצל רופאים, כאשר אחד שעובד במקצוע הרפואה אף הזכיר את המלחמה בעזה כגורם משפיע בריאותית.
יהודים תיארו בעיות פסיכולוגיות כגון דיכאון, נדודי שינה, חרדה והתקפי פאניקה. רבים דיווחו על תחושת בידוד חברתי וחוסר אמפתיה מצד חברים לא יהודים ושכנים. יותר ויותר מוסדות יהודיים נמצאים כעת תחת הגנה משטרתית.
המחקר מצא כי במקרים רבים יהודים חשו צורך להסתיר את זהותם היהודית או לבודד את עצמם. המשתתפים תפסו את מתקפת ה-7 באוקטובר כ"עוצמתית" וכנקודת מפנה היסטורית, והבחינו שאחרים "נותנים לגיטימציה ומאדירים את האלימות הרצחנית של ה-7 באוקטובר".
פרדה אטמן, נציבת המאבק באפליה הפדרלית העצמאית של גרמניה, אמרה בהצגת הסקר בברלין: "המחקר מראה עד כמה אנטישמיות משפיעה על חיי היומיום של יהודים. הם נעלבים, מאוימים, מופלים לרעה ונמצאים בכוננות מתמדת". הסוכנות שלה סייעה במימון המחקר.
נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, יוזף שוסטר, אמר כי המחקר צייר "תמונה מדכאת, אם כי כזו שאינה מפתיעה כלל את היהודים". הוא תיעד "הסלמה דרמטית" במקרים יומיומיים של אנטישמיות, וציין כי יהודים מודרים יותר ויותר מהשתתפות מלאה בחברה וחשים מחויבים "להסתיר את זהותם" להגנתם האישית.
החוקרות מתכננות להמשיך את עבודתן, כאשר הדו"ח הסופי צפוי להתפרסם ב-2026 ויתמקד בחוויות ובדאגות של ילדים ובני נוער ובסיכויי העתיד של קהילות יהודיות וישראליות בגרמניה.