שורדת השבי דניאלה גלבוע מספרת בריאיון לכאן רשת ב' על רגעי האימה בבוקר ה-7 באוקטובר ועל תחושת חוסר האונים המוחלטת שהיתה לה ולחברותיה.
גלבוע מתארת את ההתרחשות במיגונית במוצב נחל עוז: "פתחתי עיניים כשהיה רימון, כי בהתחלה זרקו רימונים, והכול היה צהוב. אני מסתכלת ימינה, אני רואה את נועה, היא אומרת לי, 'ירו בי'. ממש צורחת לי, 'ירו בי'. מסתכלת שמאלה, אני רואה את כל הבנות שהיו לידי כבר זוחלות אחורה".
"אני באופן אוטומטי בזחילה, אנחנו כולנו בזחילה אחורה. עוד פעם, מה תעשי? יורים עלייך, זורקים עלייך רימונים, מה תעשי? אחרי זה חזרתי לעצום עיניים… את לא רוצה לראות את זה".
גלבוע משחזרת כיצד ניסתה להעמיד פני מתה כדי להינצל, וכיצד שמעה את המחבלים אומרים לה "יו אר גואינג טו גזה". לדבריה, תחושת חוסר האונים הייתה מוחלטת - בזמן שחברותיה נרצחו סביבה.
תשע חיילות, חברותיה של גלבוע, נרצחו במיגונית באותו בוקר. שבע תצפיתניות, ובהן גלבוע, נאזקו ונשארו כלואות במשך כשלוש שעות בזמן שהמוצב נכבש בידי מחבלי חמאס. לאחר מכן הן נחטפו לרצועת עזה.
שבע תצפיתניות נחטפו ממוצב נחל עוז בבוקר ה-7 באוקטובר. נועה מרציאנו נרצחה בשבי, אורי מגידיש חולצה במבצע צבאי, וחמש נוספות - דניאלה גלבוע, קרינה ארייב, לירי אלבג, נעמה לוי ואגם ברגר - שוחררו מהשבי לאחר יותר מ-470 ימים, בינואר 2025.
הראיון המלא יובא בפרק מיוחד של העונה השניה של ההסכת "נחל עוז המוצב שהופקר" שיעלה לאויר ב12.10.25