על התחושות הקשות בקהילה היהודית במנצ'סטר לאחר ועוד לפני הפיגוע בו נרצחו ביום כיפור שני מתפללים מספר הרב בנימין ריקמן, שליח תנועת המזרחי ורב קהילה במנצ'סטר, בראיון לערוץ 7.
"אנחנו חווים אנטישמיות בצורה לא נורמאלית. יש פחד להסתובב ברחובות, מפחדים, סופגים צעקות וקללות. זה נורא עצוב שחיים ככה", אומר הרב ריקמן. "אנחנו ממשיכים בכל מקרה, אבל יש אנשים שפחות מסתובבים בחוץ, אנשים מורידים את הכיפה ומגיני דוד כדי שלא ידעו שהם יהודים. מנגד יש מי שמסתובבים דווקא עם דגל ישראל ומגיעים לבתי הכנסת בשבתות למרות שבדרך כלל הם לא באים כדי להגיד שהעם היהודי ממשיך להיות כאן. זה מסובך".
מוסיף הרב ריקמן ומציין את הקושי לקבל את הנורמה שבאבטחת בתי כנסת. "מפריע לי שאנחנו צריכים שמירה מחוץ לבתי הכנסת. נכנסתי לבית הכנסת שלי בשבת והייתה ניידת 12 שעות מחוץ לבית הכנסת. השוטרים היו נחמדים. הם הגיעו כדי לשמוע מאיתנו מה קורה בבית הכנסת ובקהילה. כולם יצאו מהתפילות ואמרו תודה רבה. אמרו שהיהודים הם הכי מנומסים באנגליה, אבל זה עדיין לא בסדר. יש תנועות קיצוניות באנגליה והממשלה והפוליטיקאים לא יודעים איך להתמודד איתם כי גם הם פוחדים מהם, כי הם הופכים לרוב באנגליה".
הרב ריקמן מספר על אזלת היד של הפוליטיקאים הבריטיים מניסיונו האישי: "פוליטיקאי נחמד באזור שלי צריך את הקולות של המתנגדים ליהודים ולמדינת ישראל כדי לשמור על הכיסא שלו בפרלמנט. הם משחקים את המשחק. קיבלתי הרבה מיילים של צער וכאב, אבל מעבר לזה הם לא אמרו שזה לא בסדר ושצריך להשתיק את הקולות הקיצוניים ולעצור את האנטישמיות. שאלתי אותם איפה הקולות האלה שאומרים שזה לא בסדר מה שאנחנו חווים. על זה אני לא מקבל תשובה. מתמקדים ברצח אבל לא בבעיה".
"לא מדברים על זה שיש כאן דת שמקדשת את המוות ולא את החיים וצריך להשתיק אותם. הם מכבדים ומעודדים רצח, כמו הנאצים אז. יותר אנשים צריכים לפתוח את הפה ולומר שזה לא מקובל עליהם שאנשים חיים עם השקפת עולם שמכבדת רצח ומוות".
לשאלתנו מה קורה לבריטניה המנומסת שהיא מתדרדרת למקומות הללו? "קשה להסביר את זה. מאפיין את אנגליה שהרוב השקט לא פותח פה, הם המנומסים והם החברים שלנו, אבל המיעוט קולני ויש לו פה גדול יותר. עבורם זו לא רק פוליטיקה אלא ערך דתי ללכת עד הסוף, ובגלל שזה נמצא במקום גבוה יותר בסולם הערכים שלהם הרעש שהם עושים חזק יותר מהשקט של האחרים".
האם אכן מדובר במיעוט? הרב ריקמן סבור שאכן מדובר במיעוט בלבד. "הלכתי לקניות ביום שישי והאישה בסופר מרקט רצתה לחבק אותי. אמרתי לה שלא בבקשה... אבל היא רצתה לחבק אותי ואמרה שהיא מצטערת והם בעדנו וכו', אבל המיעוט עושה הרבה רעש. מדובר במיעוט שהוא גם קולני וגם אלים וזה מלחיץ את הבריטים שלא רוצים לחטוף צעקות וקללות".
במציאות הזו, מספר הרב ריקמן, גובר השיח על עלייה לישראל. גם אצלו בבית, ביתו הגדולה עלתה לישראל, בנו הצעיר יותר יגיע בעוד שנה ללימודים בישראל וכך יהיה גם עם אחיו הצעיר יותר. "זה כמו בתקופת השואה, הקינדר-טרנספורט (הברחת ילדי היהודים בטרנספורטרים), כך אני מגדיר את העברת הילדים לישראל, ואחר כך נבוא גם אנחנו".
עוד מספר הרב ריקמן על סוכן של תנועת 'ישראלה', שדרכה עלתה הבת שלו לארץ, שסיפר לו על מאתיים משפחות שמתכננות עליה לישראל. "אם הממשלה לא מבינה את ההשקפה של הצד השני ולא רוצה להתמודד, אז אין ברירה אלא לעלות לארץ".
הרב ריקמן מציין כי המציאות הקשה בבריטניה החלה עוד קודם לשבעה באוקטובר, עוד מתקופת הפיגוע בפריז, בשרלי-אברדו, "תמיד יש בעיות באירופה. זה לא חדש. לא משהו מהשנתיים האחרונות", הוא מספר ומציין כי כמורה במשך עשרים שנה בבית ספר קוממה אותו המציאות בה בתי הספר היחידים שמאובטחים ומכותרים בגדרות הם בתי הספר היהודיים. "ככה חיים פה בכל יום. מאז השבעה באוקטובר ההפגנות הפרו פלשתיניות גם אלימות וקולניות".
ואולי יהודי בריטניה "מתרגלים" כל פעם לעוד קצת אנטישמיות? האם לא מדובר בתרחיש הצפרדע במים שחומם עולה לאט לאט? הרב ריקמן משיב בתקווה שלא כך יהיה. "הגוף שלי תקוע פה אבל הלב שלי בארץ. יש יהודים בריטים שכל החיים שלהם פה והשורשים שלהם פה והם רואים את העתיד שלהם כאן, אבל משפחות צעירות חושבות ומתכנות עליה לישראל כי הם לא רואים כאן עתיד".